Page 1 - weisblye

‫על המקור מאוספי הספרייה הלאומית‬

‫תמונות מתוך‬ ‫צהמיבהליועסםדטולרעידהשת‬
‫האלבום של‬
‫אלבום תצלומים מארץ ישראל‬
‫לוטננט בראון‬ ‫בימי מלחמת העולם הראשונה‬
‫(הספרייה‬
‫הלאומית)‬

‫גיל וייסבלאי‬

‫השורה‪ .‬לראשונה‪ ,‬תצלומי המלחמה כללו‬ ‫ותהליך הצילום כולו היה איטי וחייב מיומנות‬ ‫יבוש ארץ ישראל בידי צבא בריטניהכ‬
‫עתה לא רק תמונות אמנותיות ונוראות הוד‬ ‫טכנית גבוהה‪ .‬אילוצים אלה גיבשו את ז'אנר‬
‫של שדות קרב ממרחק ושל קצינים מצוחצחי‬ ‫הצילום הצבאי‪ ,‬במחצית השנייה של המאה‬ ‫במלחמת העולם הראשונה לא היה‬
‫מדים וחמורי סבר‪ .‬מצלמות החובבים שבידי‬ ‫ה־‪ ,19‬שהתאפיין בצילום מבויים ובתמונות‬ ‫רק מהלך צבאי‪ .‬בעיני רבים מן‬
‫הלוחמים במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬משני‬ ‫סטטיות מחושבות היטב‪ ,‬שלרוב תעדו את‬ ‫החיילים שנטלו בו חלק‪ ,‬הוא היה חוויה‬
‫צדי המתרס‪ ,‬העניקו לנו עתה תיעוד ויזואלי‪,‬‬ ‫רוחנית מיוחדת במינה‪ .‬מעין מסע היסטורי‬
‫חדש מסוגו‪ ,‬של מלחמה‪ :‬זוויות צילום‬ ‫שדרות הפיקוד הגבוה בלבד‪.‬‬ ‫של צליינים אל ארץ הקודש‪ ,‬בעקבות גיבורי‬
‫נמוכות‪ ,‬צילום (לעיתים מטושטש) של רגעי‬ ‫מלחמת העולם הראשונה היא נקודת מפנה‬ ‫התנ"ך והברית החדשה‪ .‬את רשמיהם מן‬
‫אימה וייאוש ובעיקר פנים‪ ,‬דיוקנאות של‬ ‫חשובה ששינתה כליל את נקודת המבט שלנו‪,‬‬ ‫המערכה העלו לוחמים רבים על הכתב‪:‬‬
‫חיילים פשוטים; תיעוד של רגעים קטנים‬ ‫הצופים ממרחק הזמן והמקום‪ ,‬בתצלומי‬ ‫מי במכתבים ששיגר הביתה‪ ,‬מי בספרי‬
‫מלחמה‪ .‬ההתפתחות הטכנולוגית העצומה‬ ‫זיכרונות‪ ,‬שהתפרסמו בהמוניהם אחרי‬
‫בתוך הסערה העולמית שלתוכה הוטלו‪.‬‬ ‫שעבר הצילום בראשית המאה ה־‪ ,20‬הביאה‬ ‫המלחמה‪ ,‬ומי ביומנים אישיים‪ ,‬שנותרו‬
‫ליצירתן של מצלמות חדשות‪ ,‬קלות משקל‪,‬‬ ‫כמזכרת בידי בני המשפחה‪ .‬לתיעוד זה נוסף‪,‬‬
‫אלבומו של לוטננט בראון‬ ‫קטנות במידותיהן ופשוטות לתפעול‪ .‬מצלמות‬ ‫לראשונה בתולדות ההיסטוריה הצבאית של‬
‫ה"ּבֹו ְקס" שיוצרו בהמוניהן על ידי חברת‬ ‫ארץ ישראל‪ ,‬גם תיעוד מצולם‪ ,‬שנוצר בידי‬
‫קבוצה מיוחדת במינה של תצלומי מלחמה‬ ‫קודאק האמריקנית‪ ,‬צייס הגרמנית וחברות‬
‫מסוג זה‪ ,‬מהווה אלבומו הפרטי של לוטננט‬ ‫אחרות ברחבי העולם‪ ,‬כבשו את ההמונים‪.‬‬ ‫החיילים עצמם‪.‬‬
‫בראון (‪ .)Brown‬למעלה מ־‪ 600‬תצלומים‬ ‫המצאת סרט הצילום הגמיש‪ ,‬שהחליף את‬
‫יצר בראון במהלך המלחמה‪ ,‬שבה שירת‬ ‫לוחות הזכוכית השבירים‪ ,‬אפשרה לצלם‬ ‫מתחילים לצלם מלחמות‬
‫כקצין ביחידת המתנדבים ממושבות בריטניה‬ ‫תמונות רבות יותר ולטלטל את המצלמה‬
‫באיים הקאריביים (‪2nd British West‬‬ ‫בקלות ממקום למקום‪ .‬הצילום הפך לתחביב‪,‬‬ ‫בדברי הימים של הצילום מקובל לציין את‬
‫‪ .)Indies Regiment‬אין בידינו כל מידע‬ ‫לא רק אומנות של יחידי סגולה‪ .‬מחיריהם‬ ‫מלחמת קרים (‪ )1856-1853‬כמאבק הצבאי‬
‫על חייו ועל דמותו של קצין זה‪ ,‬שאלבומו‬ ‫הנמוכים של חומרי הצילום והמצלמות הביאו‬ ‫הראשון שתועד באמצעות מצלמה‪ .‬טכניקת‬
‫נרכש על ידי הספרייה הלאומית לפני שנים‬ ‫לתחילתו של עידן הצילום העממי‪ ,‬שלא‬ ‫הצילום‪ ,‬שהומצאה מעט יותר מעשור קודם‬
‫אחדות‪ .‬במצלמתו תיעד בראון את מסעה של‬ ‫התאפיין באיכות טכנית גבוהה‪ ,‬אך איפשר‬ ‫לכן‪ ,‬גויסה לטובת תיעוד שדות הקרב‪ .‬זאת‬
‫יחידתו ממזרח אפריקה אל המזרח הקרוב‪,‬‬ ‫נקודת מבט שונה ורחבה יותר מזו של הצילום‬ ‫לצד אמני הציור והתחריט‪ ,‬שהמשיכו עוד‬
‫ואת הקרבות הקשים שבהם נטלו חלק‬ ‫המקצועי‪ .‬אל שדות הקרב של המלחמה‬ ‫ללוות את צבאות העולם במשך קרוב ליובל‬
‫בתקופה שבין ‪ 1916‬ל־‪ .1918‬אין ספק כי‬ ‫שפרצה באוגוסט ‪ 1914‬יצאו‪ ,‬לראשונה‬ ‫שנים‪ ,‬כמימי קדם‪ .‬אך באופן הדרגתי‪ ,‬כבש‬
‫עבור לוטננט בראון היה זה המסע הראשון‬ ‫בתולדות האנושות‪ ,‬חיילים שנשאו בתרמילם‬ ‫לו הצילום מעמד מיוחד כמדיום המסוגל‬
‫(ואולי גם האחרון) בחייו‪ ,‬שבו הוא הזדמן‬ ‫מצלמה‪ ,‬ויכלו לתעד ממקור ראשון‪ ,‬מן השטח‬ ‫להביע באופן הנאמן ביותר את ימי המלחמה‪.‬‬
‫אל ארצות רחוקות שנראו בעיניו כלקוחות‬ ‫ממש‪ ,‬את חיי היום־יום שלהם כלוחמים מן‬ ‫עם זאת‪ ,‬המצלמה הייתה עדיין מכשיר כבד‬
‫מעולם האגדות‪ .‬המקומות שעליהם יכול‬ ‫ומסורבל‪ ,‬זמני החשיפה חייבו את המצולמים‬
‫לעמוד ללא ניע במשך רגעים ארוכים‪,‬‬

‫עת־מול ‪255‬‬

‫ד"ר גיל וייסבלאי — ארכיונאי במחלקת הארכיונים ואחראי על אוסף התצלומים של הספרייה הלאומית‪.‬‬ ‫‪14‬‬