Page 76 - Or Grafica Yoga
P. 76
74
• ין ויאנג הם מונחים יחסיים זה לזה.
- לדוגמה: הלב לעומת הריאות: מבחינת עומק
כלומר הלב הוא יין, פנימי יותר מהריאות. מבחינת
פעילות
-
- הלב פעיל, מזרים דם
כלומר יאנג
לעומת הריאות, שהן עצמות סטטיות.
- נהר לעומת הר: מבחינת תנועה
- הנהר הוא יאנג לעומת ההר שהוא סטטי. מבחינת כיוון
הנהר הוא יין,
תחתון לעומת ההר וזורם
עוד מטה
-
וההר הוא למעלה ושואף לעלות
-
יאנג.
• מדוע התפתח תרגול ה
-
ין יוגה לצורה שבה הוא נעשה כיום, דווקא כשהגיע למערב?
במזרח הרחוק,
באפריקה ובדרום אמריקה יש יותר איזון בין חיים אקטיביים ודינאמיים לזמנים של רגיעה ומנוחה. חלק
מהתרבות שם היא תפילה מדיטטיבית, בהייה בנוף, ואפילו כשעובדים קשה יש זמן לנוח ולשתות תה
בשלווה. במערב ה
-
יאנג השתלט כמעט על כל רגע בחיים, ואין בכלל ין בשג
- רת החיים היום
יומית. לכן
תרגול ין הוא כל כך דרוש ויעיל
למערביים, בעוד במקומות כמו הודו וסין יש בו פחות צורך.
המעבר ממצבי ין למצבי יאנג הוא בלתי נמנע. גם ברמה היום יומית, כשקמים בבוקר עוברים ממצב
- שינה (ין) למצב ערות פעיל (יאנג), גם בתרגול היוגה כשעוברים בסוף התרגול לתנוחת הגוויה
ואחריה
- וגם בפרספקטיבה למעגל החיים
מינקות לזקנה. לפי
תורת הדאו: השנים הצעירות הן שנות היאנג שלנו.
אנו נולדים לגוף רך וגמיש, המפרקים והרקמות רוויים בלחות ויש להם מינימום קשיחות עד
כדי כך שאי
אפשר אפילו להרים את הראש בחודשי חיינו הראשונים. עם התבגרותנו, אנו הופכים ליותר ין, מוסיפים
יציבות לחיינו. העצמות שלנו מתקשות ובתוך כשנה אנו מסוגלים לע
- מוד וללכת. לאט לאט, אלמנט ה
ין
הרך מתאזן עם אלמנט היאנג היציב ומגיע
לשיא האיזון ופסגת מצבנו הפיסי בערך מתחילת ועד סוף
שנות העשרים לחיינו. בשלב זה בחיים זוכים ספורטאים ומתעמלים לשיא הקריירה שלהם. לקראת סוף
התקופה אין בכלל אפשרות להימנע מכך שהגוף באופן טבעי הופך יותר ין. רקמות הגוף מתחילות
בתהליך ההזדקנות ונהיות פחות לחות, ה
נוזלים הסינוביאליים במפרקים מתחילים לאבד את הצמיגות
שלהם ותנועתיות הגוף מתחילה להתקשח, הסיכון לפציעות גובר וייקח להן יותר זמן להחלים. תהליך זה
ימשיך
- עד שנגיע אל ה
ין המוחלט: המוות.בעזרת תר
גול קבוע, אורח חיים בריא ותזונה אפשר להאט את
התהליך ולשמור על חיוניות ולחות ברקמות השריר .
איזון אינו מצב קיים, זוהי שאיפה שאליה אנחנו חותרים מתוך ידיעה שהשהייה בה היא
קצרה. לנקודת האיזון הזו קראו בסין העתיקה "דאו," זוהי נקודת האמצע שנמצאת בבסיס
. כל דבר. כשאנו יוצאים ממנה אנו זזים לכיוון יין או לכיוון יאנג
- ין ויאנג ביום
יום שלנו ובמחזור החיים
• מתי /(היכן/ עם מי / עם מה) אני במצב של יין לעומת מצב יאנג?
• מתי /(היכן/ עם מי / עם מה) אני יכולה להיות יותר יאנג ואיפה יותר ין?
