Page 377 - 4

‫‪ Ì˙Á‬סימ פה ‪ÊÏ˘ ¯ÙÂÒ‬‬

‫ולא הביא גזילו דאינו מתכפר‪ .‬אע"כ אי ל אלא‬ ‫כחמש סלעי ‪ ,‬משא"כ בפחות מש"פ דאי לו די‬
‫מקומו ושעתו‪.‬‬ ‫ממו כלל לא שיי לומר דלדידה שוי' כממו‬
‫ולעשות מאינו ישנו ע"ש‪ .‬וצ"ל שמואל ס"ל הואיל‬
‫]‪[˘"·‰ ˙È˘Â˜Ï ·Â˘È‬‬ ‫ועכ"פ במדי שו"פ ש ממו עליו‪ ,‬ולדידה חשוב‬
‫כפרוטה הוה כחמש סלעי של כה כיו דעכ"פ ש‬
‫‪ ‰ÓÂ‬שהקשה ב"ש סי' ל"א )סק"ו( מסוגיא דמע"ש‬ ‫ממו עלי'‪ .‬ורב חסדא וסייעתו פליגי אה סברא‬
‫וס"ל כיו שאינו שו"פ כא לא מצי איתתא‬
‫בקידושי נ"ג ע"ב וברש"י ד"ה משו אונסא‬
‫דאורחא‡‪ ,‬כבר הרגישו בזה רמב" וריטב"א‬ ‫למחשביה לעשותו אינו ישנו‪.‬‬
‫בחידושיה ש ‪ ,‬בריטב"א משמע דמיירי שיש כ"כ‬
‫הרבה מעשר שני שיהא ש"פ כא לטובת הנאה שית‬ ‫]‪[Ù"Â˘Ó ˙ÂÁÙ· ÈÏ ‰Â˘ È„È„Ï‬‬
‫לה א' עבורו להעלותו לירושלי ‪ .‬וכ הבי המגיה‬
‫בגליו הריטב"א ש ‪ .‬אמנ בחי' הרמב" דקידושי‬ ‫‪ Î"‡Â‬י"ל תינח למאי דקיי"ל דפרוטה של משה בעי‬
‫ש מבואר להדי' בכוונת הירושלמי )פ"ב ה"ז( דאפי'‬
‫איננו אלא ש"פ בירושלי ‪ ,‬מ"מ כיו דג פירות‬ ‫ואפי' מסגו פרוטות פחותי בההיא אתרא‪,‬‬
‫כיוצא בה שוי כא פרוטה א משו שנתקדשו‬ ‫מ"מ בעי פרוטה של משה דוקא‪ ,‬א"כ י"ל כנ"ל דלאו‬
‫הפירות בקדושת מע"ש אינו שוה כא ‪ ,‬משו"ה‬ ‫כל כמיניה למימר לדידי שוה‪ ,‬אבל לר' יוס דהוה‬
‫מתקדשת בההיא שיעורא ע"ש‪ .‬ובפני משה פי'‬ ‫ס"ל בשמעתי לעיל פרוטה כ"ד‪ ,‬פי' כל עיר וכל דור‬
‫בעני אחר‪ .‬בי כ ובי כ לא תיקשי ממע"ש כלו ‪,‬‬ ‫לפי מאי דמסגי פרוטות אפי' קטנות הרבה משל‬
‫ומ התורה אי לקידושי אלא מקומו ושעתו‪ ,‬ורק‬ ‫משה‪ ,‬וא"כ אפילו אי לא מסגו באתרי פרוטה קטנה‬
‫משו חומרא דא"א החמירו חז"ל ועשאוהו כספק‬ ‫כ"כ רק שיש לו ש פרוטה בשו מקו ‪ ,‬ולדידה נמי‬
‫שוה כי פרוטה דההוא אתרא‪ ,‬אי שיי לומר‬
‫ולא משו חשש מראית עי שכ' תוס'‪.‬‬ ‫שעושה אינו ישנו‪ ,‬דהרי עכ"פ ש פרוטה עליה‬
‫בשו מקו ‪ ,‬וא ירצה המלכות לקבוע פה פרוטות‬
‫]·‪[Ì"·Ó¯‰ ˙ËÈ˘ ¯Â¯È‬‬ ‫כאלו יהיה לו די מעות ממש‪ ,‬משו"ה חייש ר' יוס‬
‫להני קדושי ומנגיד עליהו ‪ .‬אבל למאי דלא קיי"ל‬
‫‪ Ê"ÙÏÂ‬מידי דלא מתקיי כגו עלה של ירק שא"א‬ ‫כר' יוס ואיהו גופיה חזר בו כמ"ש בתשו' מיי' סי'‬
‫י"ט הנ"ל‪ ,‬הדר למאי דאמר סתמא דתלמודא‪ ,‬דרבנ‬
‫להוליכו למדי אי בו חששא אפי' מדרבנ‬ ‫לא ס"ל להא דשמואל‪ .‬כנלע"ד ליישב דברי הגאוני‬
‫וכ"כ רמב" )ש ( להדיא‪ .‬אלא דפליגי בדעת‬
‫הרמב" ‪ ,‬הרא"ש )קדושי ש סי' יז( ס"ל להרמב"‬ ‫הנ"ל דדחו לדשמואל מהלכתא‪.‬‬
‫הוה דאורייתא‪ ,‬ורמב" ס"ל דלרמב" הוה ג"כ‬
‫דרבנ וכנ"ל‪ .‬וקצת יש להכריע כ ‪ ,‬דכל המפרשי‬ ‫‡‪ Í‬הרי" והרמב" )פ"ד מהל' אישות הי"ט( וממש‬
‫הקשו להרמב" כדפרי ממתני' בפרוטה ובש"פ‬
‫מ"ט לא משני בדבר שאינו מתקיי ונדחקו מאוד‪.‬‬ ‫כל הפוסקי פסקו כשמואל‪ ,‬א פליגי בטע‬
‫ואמנ מהרי"ק בשורש פ"ד כ' ליישב בטוב טע‬ ‫הדבר בש ר"י בעל התוס' כתבו גזירה שמא יהיה‬
‫דהכי פרי ש"ס מדקתני פרוטה וש"פ בהדדי‪ ,‬ובבא‬ ‫א' ממדי כא ויסבור שהוא ש"פ ויאמר שיוצאת בלא‬
‫דפרוטה מיותר לגמרי א לא להורות נת כי היכי‬ ‫גט‪ ,‬ולפ"ז אפילו בדבר שא"א להתקיי להוליכו‬
‫דפרוטה ממש לא אזלינ אלא בתר פרוטה דמשה‬ ‫למקו היוקר מ"מ חיישינ ‪ .‬ואמנ רמב" ס"ל‬
‫שהיא חצי שעורה של כס ‪ ,‬כמ"ש בזה ג"כ ב"י‬ ‫דחומרא דרבנ בעלמא הוא‪ ,‬נהי דאי לנו בכל דבר‬
‫בבד"ה סו סי' ל"א ע"ש‪ ,‬ולא בתר אתר ואתר‪ ,‬ה"נ‬ ‫אלא מקומו ושעתו כדמוכח בב"ק ק"ה ע"א בלישנא‬
‫בתרא דר"פ לא חיישינ לשמא יתיקר‪ ,‬ולמה לא‬
‫ניחוש שמא ש"פ בשו מקו ‪ ,‬וה"ל הביא אשמו‬

‫‪‰Ù ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪ÂÓÈÎ҉ ,ÌÈ˘Â¯ÈÙ È ˘ [‡Ò ‡ ÌÂ˘Ó ‰"„] Ì˘ È"˘¯ ˘¯ÈÙ ¯˘ÚÓ· ˘„˜Ó ‚" Û„ ÔÈ˘Â„È˜„ ·"Ù ‡È‚ÂÒÓ ‰˘˜ ‰ÈÓ :Ì˘ ˘"·‰ Ï"Ê .‬‬

‫˙‪‰Â˘˘ ÔÂÈÎ „ÈÓ ˙˘„Â˜Ó Ó"Ó ,‰Ë¯٠‰Â˘  ȇ ÌÂ˜Ó Â˙‡· ‚"Ú‡ ,‰˙‡ ˘„˜Ó˘ ̘ӷ „ÈÓ ÔÈÏÁ ÔÈ˘Â„È˜„ È ˘ ˘Â¯ÈÙÏ 'ÒÂ‬‬

‫‪‰¯Â˙‰ ‰„ÈÙ˜‰„ ¯˘ÚÓ È¯‰Â ˙ÂÙÒÂ˙ ‡ȷ‰Â (·"Ú 'Ë) ˙¯Âη· ‰˘˜‰ ‡‰„ ‡˙Èȯ‡„Ó ˙˘„Â˜Ó ‡È‰„ ÁÎÂÓ Ì˘Â .ÌÈÏ˘Â¯È· ‰Ë¯Ù‬‬
‫‪ÚÂ„È Ì‡ 'ÈÙ‡ È"¯ Ì˘· ˘"‡¯‰ ·˙Î Íȇ Î"‡ ,‰ È ‡˙Èȯ‡„ ÔÈ˘Â„È˜ Ó"˘ ,ÔÈ·˙ ˘"Ú ˘„Ș „ÈÊÓ· ‰„Â‰È '¯ ¯Ó‡˜Â ‰¯Âˆ ÛÒη ˙„ÙÏ‬‬

‫˘˘‪.Â˙ڢ ÂÓÂ˜Ó ‡Ï‡ ˘„˜‰Ï Ôȇ„ ÌÂ˘Ó ‡˙Èȯ‡„Ó ˙˘„Â˜Ó ‰ ȇ ¯Á‡ ̘ӷ Ù"Â‬‬