Page 378 - 4
P. 378
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ ˘ÁÏ
צ"ז ע"ב פלוגתא דרב ושמואל ,וקיי"ל כשמואל ש"פ לא אזלינ בתר מדי אלא לפי מקומו ושעתו,
בדינא ,הת דבאית ליה אורחא להת אזלינ בתר ולא הו"מ לשנוי דמתני' בעלה של ירק .אלו דברי
האי אתרא ,ורב פליג ,א"כ י"ל כפשוטו דרבנ דסורא מהרי"ק הנ"ל ע"ש .וממילא מוכח דלרמב" א"א
תלמידי דרב נינהו בודאי לא פרשו משו דחיישו לומר דמ התורה תהיה מקודשת כי ש"פ בשו
לדשמואל דהא רב פליג ,וע"כ משו דחיישינ מקו ,דא"כ לא הוה דומיא דפרוטה .ודמיו כזה
לדאביי ורבא ,ומ"מ הלכה כשמואל ,אע"ג דהכא תמצא בקידושי ס' ע"ב פירש"י ד"ה אבל ארעא וכו'
איסורא הוא והלכתא כרב באיסורא ,מ"מ כיו דעיקר
פלוגתא בדינא איתשיל ,הלכתא כשמואל ,עמ"ש ע"ש ,וא"כ נראה דלרמב" דרבנ בעלמא הוא.
הרא"ש פרק שור שנגח דו"ה סי' ד' ע"ש. ]˘[Ô"·‡¯‰ ˙ËÈ
]‡˘ÌÈÚ„ÂÈ ÌȄډ ‡È‰˘ ¯·„· ‰˘„˜˙ ˘ ‰ ÔÎÂנראה דעת הראב" ]קדושי [ ד קל"ד ע"א
˘‡[Ù"¢  È
דמייתי תחלה מי שקידש אשה ושוב נתקדשה
‡ˆÂȉמדברינו אלה אשה שנתקדשה בדבר שהיא לאחר ושיערנו קדושי הראשוני ולא היה בה
ש"פ ,חיישינ שמא איכא עדי במקו אחר דידעי
והעדי יודעי' שאי בו ש"פ ,היינו שויו שהיה ש"פ באותו היו .ומשמע דלמדי לא חיישינ
חצי שעורה של כס נקי ,ואי העדי יודעי ששוה ושוב אח"כ מייתי עובדא דר' יוס דשוטיתא דאסא
בשו מקו בעול ,ושאי דרכה של אשה זו ליקח משמע דפ' כשמואל וכמ"ש המרדכי ]ש [ בשמו,
חפ כזו ביוקר ,מותרת לרוב הפוסקי .ל"מ וקשה דסתר עצמו כמ"ש הרב"י בבד"ה על הרמ"ה
להפוסקי דלא כשמואל ,אלא אפי' להפוסקי שבטור )סי' לא( ועכ"ל ]=וע"כ לומר[ כתירוצו ]של
כשמואל וס"ל שמואל מדאורייתא חייש אי אית לה הב"י הנ"ל[ דס"ל כרמב" הנ"ל ,ונ"מ בהא דר"ח
אורחא להת ,והכא לית לה אורחא .ולהטע משו בעלה של ירק שאינו מתקיי עד מדי .ובאמת האי
כיו דשוה הת אפשר לדידה נמי שוה ,היינו כשאי עובדא )דציפתא( ]דשוטיתא[ דאסא מייתי כצורתא,
העדי לפנינו וחיישינ דלמא ידעו העדי שש"פ וה דעדי בצד אסת לא מייתי לשו הש"ס אקדיש
בשו מקו ,ולאשה זו אורחה להתיקר בכי ה"ג, באבנא דכוחלא ,והיינו משו דאבנא דכוחלא דבר
אבל היכא שהעדי לפנינו ולא עלה על דעת המתקיי הוא ואיכא משו דשמואל ,ובלא"ה
מעול ,הו"ל כמקדש בלא עדי שאי חוששי מקודשת מספק ,ומוכח דס"ל נמי כרמב" וכנ"ל.
לקידושי .והא דלא משני הש"ס מתני' דפרוטה ש"פ
בשלא ידעו העדי ,י"ל כמש"ל בש מהרי"ק וק"ל. ‰ÈÓלמ"ש הרמ"ה דבהא דשמואל הולדות מותרי
וממילא נמי לרמב" וכל סייעתו שמדרבנ חששו
משו חומרא דא"א עכ"פ לא יהא אלא מדאורייתא בקהל ,משא"כ בהא דר"ח פרשי ממנו רבנ
נמי צריכי שידעו העדי ,וע"כ לית כא חששא אלא דסורא ,א"כ בלאה"נ איכא נפקותא בי ה חששא
לשיטת הר"י דרבנ חששו שמא יהא כא אחד לה חששא .ואמנ נ"ל לפמ"ש הב"ש )סקי"א(
דהרמ"ה מפרש כ בהש"ס דאמרינ ופרשי רבנ
ממדי. ממשפחה ,לא משו דס"ל כשמואל אלא משו
דאביי ורבא ,דה"פ אלו משו שמואל היו הולדות
]˜„˘[ÏÊ‚· ‰ מותרי ולא צריכי לפרושי ממשפחה ,עפי"ז נ"ל
דהרמ"ה לא פסיק' לי' דלשמואל הולדות מותרי ,
‰˙ÚÓÂנבוא אל השניה דקדשה בגזל .דהרי בבית דאפשר אפי' מדאורייתא חיישי' ,אלא משו דאמר
סתמא דתלמודא לא משו דס"ל להא דשמואל ,א"כ
אביה לקח הע הקיס הלז ונתנו לה ממנ"פ אי הפי' כפשוטו דסתמא דתלמודא לא ניחא
לקידושי והו"ל קדשה בגזל דאחרי ובעלי דלא ליה שיסבור ויחושו לדשמואל ,א"כ לית הלכתא
ידעו דלמחול ,דאע"ג דכ' ראשוני וכ הוא בשטה כשמואל ,ואי כוונת הש"ס דנהי דהלכתא כשמואל
מקובצת דבב"ק ק"ב ע"א גבי נת לו את הקר עד מ"מ חששא בעלמא הוא והולד מותר ,א"כ הולד
פחות מש"פ אע"ג דשוב איתקר ועמד על פרוטה
מ"מ נתכפר לו באשמו שהביא ,דהוא מטע שכיו מותר ממנ"פ וק"ל.
דפחות מש"פ נית למחול כבר קנאו הוא וברשותיה
˘"ÓÙÏÂהחלקת מחוקק )סק"ח( לחלק בי אית לה
אורחא למיש או לא ,והוא מש"ס בב"ק
