Page 387 - 4

‫‪ Ì˙Á‬סימ פו )ב( ‪ÊÓ˘ ¯ÙÂÒ‬‬

‫דלא מושלי והמקש לא ידע מזה ע"כ הוה ס"ל דאי‬ ‫דאפי' כי האי חיישינ ‪ ,‬והנה אי לא חיישינ לשאלה‬
‫סימני לאו דאורייתא לא חיישינ לשאלה אבל‬ ‫פי' שאפי' אחד ממאה לא ישאיל ונהי דא' מאל‬
‫האמת אינו כ אלו דברי הרב הנ"ל‪ .‬ובמ"כ לא דק‬ ‫ישאיל מ"מ הוא סימ דאורייתא ולא חיישינ למה‬
‫דוודאי ידע המקש דאיכא כלי דלא מושלי ולא‬ ‫שהוא אחד מאל ‪ .‬אמנ אי נימא חיישינ לשאלה‬
‫נעל מה דאיכא דברי שאינ עשוי להשאיל‬ ‫פי' שהוא מצוי באחד ממאה על דר משל ונהי‬
‫ולהשכיר שהש"ס מלא מזה א לא אסיק אדעתי'‬ ‫דסימני דאורייתא דלמה דמתרמי אחד מאל לא‬
‫שיהי' אוכ וכיס וארנקי וטבעת כלי דלא מושלי‬ ‫חיישינ מ"מ למאי דאתרמי אחד ממאה חיישינ זה‬
‫הוא הכלל אי סימני דאורייתא וסמכינ על מה‬
‫אינשי דסברת מסקבי ומנחשי ומזייפי לא אסיק‪.‬‬ ‫שהוא אחד מאל א"כ איכא לאפלוגי אי השאלה‬
‫הוא חששא קרובה או רחוקה אחד מאל כנ"ל‪ ,‬א‬
‫]‪[ÔÓÈÒ „ÂÚ ÌÚ ÈÚˆÓ‡ ÔÓÈÒ‬‬ ‫אי סימני לאו דאורייתא פי' דחיישי' לסימ השכיח‬
‫אצל אחד מאל וא יהיה באיש צלקות או שו סי'‬
‫‪ ‰ÓÂ‬שנלע"ד ביישוב קושית נב"י הנ"ל לפי הנחה‬ ‫הניכר שהוא צלקת הנמצאת ביוס ב שמעו מ"מ‬
‫כיו שאי לה היכר בהגו אלא ע"י הצלקת ניחוש‬
‫שהנחנו דודאי אמת נכו בלישנא דסי' לאו‬ ‫שמא נמצא כזה ג בראוב ב יעקב שהוא אחד‬
‫דאורייתא נימא חשש שאלה הוא אחד מאל ‪ ,‬ומ"מ‬ ‫מאל א"כ אפי' דלא חיישי' לשאלה פי' שהשאלה‬
‫לא הוה אלא כסימ אמצעי שאע"פ שיש ט"ע על‬ ‫הוא ג"כ אחד מאל ויבוא אליהו הנביא ויכיר‬
‫הבגדי מ"מ לא הוי על הגו אלא כסימ אמצעי‬ ‫הכלי והמלבושי שה המה המלבושי של יוס‬
‫וסימני לאו דאורייתא עכ"פ הרווחנו דסי' אמצעי‬ ‫ב שמעו אבל בגו ההרוג אי לו היכר א"כ‬
‫מיהת הוי‪ .‬וכבר כתבנו הכרעת אחרוני דסימ‬ ‫הבגדי האלו הניכרי בט"ע לאליהו הנביא ה‬
‫אמצעי ע עוד סימ אחר מצטר שפיר‪ ,‬וג כבר‬ ‫להגו כמו שומא או צלקת שגדל בגו ומ"מ חיישי'‬
‫כתבנו דמהרא"י מחשב זה לצירו מה שזה אבד גט‬ ‫לא' מאל ‪ ,‬והכא נהי להבגדי כיוצא בה לא‬
‫ומבקש גט והה"נ בחמור שזה אבד חמורו ומבקשו‪.‬‬ ‫חיישי' כיו שניכרי בט"ע מ"מ לאחד מאל‬
‫וא כ א"ש למ"ד סימני לאו דאורייתא לק"מ‬ ‫דשאלה חיישינ שמא גו זה הוא ראוב ב יעקב‬
‫חמור בעידי אוכ היכי מהדרינ ‪ ,‬דלה לא חיישינ‬ ‫ושאל אות מיוס ב שמעו ואי שו חילוק אי‬
‫לשאלה משו דלא שכיח אלא אחד מאל ‪ ,‬אלא‬ ‫הכלי ניכרי' בט"ע או בסי' מובהק או יבוא אלי'‬
‫מ"מ במצאו מת דליכא שו סברא לסייעא לא‬
‫מיחשב להגו אלא כסימ אמצעי ולאו דאורייתא‪,‬‬ ‫הנביא ויכיר כמוב ‪.‬‬
‫אבל לעני אבידה דמצטר לזה שזה אבד גט או‬
‫חמור שפיר מהדרינ ‪ ,‬א ללישנא דסימני דאורייתא‬ ‫]‪[˘"·‰ ÏÚ È"·Â ‰ ˙È˘Â˜ ·Â˘È‬‬
‫ואז חיישינ לשאלה פירוש דאמרינ שהוא שכיח‬
‫באחד ממאה והוה כלי אפילו בט"ע סימ גרוע‬ ‫‪ Ô‡‚‰Â‬נודע ביהודה‪ ‰‬כתב דמדפרי הש"ס )יבמות‬
‫להגו כארי וגו ‪ ,‬ולסימני גרוע אי מצטרפי ‪,‬‬
‫ושפיר הקשה היכי מהדרינ ‪ ,‬ודברי ב"ש נכוני ‪.Ê‬‬ ‫קכ‪ ,‬ב( חמור בסימני אוכ היכי מהדרינ‬
‫ולא קאמר בעידי אוכ ‪ ,‬משמע דקאי דוקא אי‬
‫]‪[È˘ ȇ ÈÏ˘ÂÓ ‡Ï„ ÌÈÏÎ‬‬ ‫סימני דאורייתא‪ ,‬אבל אי לאו דאורייתא לק"מ‬
‫משו דאז לא חיישינ לשאלה‪ .‬ג זה ראיתי להרב‬
‫‪ ‰ ‰Â‬בכלי דלא מושלי אינשי כתב ח"מ‪ Á‬בש‬ ‫המופלג דק"ק ברודא הנ"ל שכתב ליישב לחדודי‬
‫ועיקר בנינו שהמקש לא אסיק אדעתיה דאיכא דלא‬
‫ריטב"א דאי סי' דרבנ אפי' בלא מושלי‬ ‫מושלי והיה קשה לו מ"ט נקט במתניתי סימני‬
‫חיישינ ‪ .‬ואני חפשתי כמה פעמי ולא מצאתי כ‬ ‫בכלי ולא נקט רבותא אפי' ט"ע בכלי ‪ .‬והיא‬
‫להריטב"א ולא לשו קדמו ‪ ,‬ועתה מצאתי עדותו‬ ‫קושית מהר"ל מפראג‪ .Â‬והב"ש תי' דמיירי מכלי‬
‫של הגאו בית מאיר ]סי' יז סע' כד[ שלא נמצא כ‬

‫‪¯ˆÂ‡·Â ·Ï 'ÈÒ ÊÎ 'ÈÒ Ú"‰‡ ¯ÙÂÒ ·˙Î ˙"¢ ,· ,ÊÎ Ó"· È" Ù 'ÈÚ .[·Ï 'ÈÒ· Ì˘ ÏÈÚÏ '¯Â] .‰Ê ÏÎ ‰"„ ‡ 'ÈÒ ‡Ó˜ ‡¯Â„‰Ó ¯ÊÚ‰ Ô·‡ .‰‬‬

‫‪.‰ ‰Â ‰"„ ÂÒ 'ÈÒ ÍÏȇ ‡È·‡Â ‰"„ Ò 'ÈÒ ˙"È·Â · Ì‚ ‰‡¯Â „"È˜Ò ÊÙ˜ 'ÈÒ ‰"Ó ÌȘÒÂÙ‰‬‬
‫‪.˙"‰Ú ‰È¯‡ ¯Â‚ Ò"ÂÒ·Â È 'ÈÒ È‡¯˙· È Â‡‚ ˙"¢ ‰‡¯ .Â‬‬
‫‪.„" ÚÙÏ ‰"„ Á 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰Ê·  ȷ¯ Î"˘Ó ‰‡¯Â .Ê‬‬

‫‪ԇΠԘ˙Ï ÍȯˆÂ ÔÎ ‡ˆÓ ˘"·· ˜¯ ‡"·Ëȯ‰ Ì˘· ÔÎ ·˙Î ‡Ï ‡Â‰Â ËÚ˜ ˙‡ È"· ˙·¢˙ ¯Âˆ˜· Ó"Á ÏÚ·Ï ˙Â Â‚Ú Ò¯Ë Â˜· ‡Â‰ ÔÎ .Á‬‬

‫‪.Ó"Á ÔωÏÂ‬‬