Page 393 - 4
P. 393
Ì˙Áסימ פח ‚ ˘ ¯ÙÂÒ
וטעה בדמיונו ה"נ לא חיישינ במלחמה דלמא סבר סימני ,והת בדגלת הוה נמי סי' אמצעי וכנ"ל,
שמת ולא מת דעבדי ליה סמתרא .וכ לא חיישינ ז"א ,דמי הכריח הש"ס ולא אמר חזינהו לאלתר בלא
באסקוה דלמא טעה בדמיו הצורה .והרא"ש דחה סימני' ואמר דחזינהו לשעתיה ובסימני' אע"כ לא
דבמי שיש לה סו אי ספק מת עצו כל כ
לדמותו למלחמה רק מי שאי לה סו דמי ליה בעי סי' ואיפשטא איבעיא.
דאיכא מחילה של דגי וכי האי גוני .‰מ"מ נשמע
מזה משאל"ס דומה לזה והת א נשאת לא תצא ][È ˙˘È‡ ‰˜ÊÁ
אפי' בעד אחד ,ש"מ דעכ"פ חששא דבדדמי לאו
‡" י"ל באופ אחר בדקדוק יתור לשו הש"ס
חששא דאורייתא היא.
דאסקינהו קמ שכולו יתר ,אבל נ"ל על פי
][ÌÏ˘ Â˙¯ÂˆÂ ÂÙ‚˘Î ÔÈÚ ˙ÂÚÈ·Ë מ"ש מהרי"ט ח"ב חא"ע סי' ל"א אע"ג דבוודאי
אשתהי אפי' לא חזינ בי' דאתפח מ"מ אמרי' חזקה
ȉדכל שריותא דאשה ע"פ ע"א אינו אלא מדרבנ אשתני ,וקיי"ל נמי ספק אשתהי ספק לא אשתהי
אזלי' לחומרא וחיישי' ,מ"מ בספק אשתהי אי חזינ
מ"מ השתא דשרי' ע"פ ע"א ה חששא דבדדמי דלא אתפח כלל אמרי' חזקתו לא אשתהי דאל"ה
איננו אלא חשש דרבנ וא נשאת לא תצא ,והתוס' הוה חזינ בי' סימני תפיחה ושו שינוי אלו דבריו
העידו שמתירי נשותיה של הנטבעי' בט"ע לחוד,
ואולי סמכינ על ר"ת שכשגופו וצורתו של יכולי' ז"ל.
להכיר היטב בט"ע ,ונ"ל שיש לסמו ע"פ הנ"ל
דהרי למ"ד סי' דאוריית' ע"כ האי סי' דבש"ס הוה ‡ ¯ÓÂאני דהיינו בשני עדי דליכא למיחש בדדמי,
כמו א"נ סימני' וסגי בט"ע לחוד .ולמ"ד סי' לאו
דאוריי' דבעי חזינהו לאלתר וג סי' היינו אי חיישי' א"נ אפי' בע"א לבתר דאיפשט' איבעי' דלא
בדדמי והוה רק ספק איבעי' בדרבנ וג ספק חיישי' בדדמי סמכי' על ההיכר שלא אתפח כלל
פלוגתא דסי' דאורייתא ע"כ סמכו התוס' בזה על ומדלא איתפח ש"מ לא אשתהי ,אבל בע"א להס"ד
סברת ר"ת דבגופו וצורתו של סמכי' אט"ע לחוד דחיישי' בדדמי א"כ חיישי' שמא לא עיי' יפה יפה
ויש בו קצת שינוי ולעול אשתהי .והא"ש דמדקדק
בלי סימ . הש"ס גבי ב' ת"ח דאסקינהו קמ דאי לאו דאסקינהו
קמ ממש לא הוה תלינ דחזיונהו לאלתר דלמא
Ì Ó‡Âכתבו טע אחר דמתירי נשותיה של אשתני ולאו אדעתי' אבל לקמ איפשטא איבעי'
בסוגי' דדגלת ואמרי' דחזינהו בשעתי' דאסקי' ולא
הנטבעי' משו דמא דלא ראה הטביעה דאסקו' קמ אלא אנ תלינ מספק דחזינהו בשעתי'
]ולרוב הפוסקי בעינ ג דלא ידע הטביעה[ לא דאסקינהו מדלא אשתני לאפוקי א ידעי' דאשתהי.
שיי בדדמי .והטור הרכיב ב' הסברות יחד דמי שלא כנ"ל ליישב דעת הרי" דמאלו הדקדוקי ס"ל
ראה או ידע הטביעה וג צורתו וגופו של מתירי
ע"י עד אחד .ועיי' ב"ש סק" .וכ' מהרי"ט בתשו' דאפשטיא איבעיא דלא חיישינ בדדמי.
סי' ל"א הנ"ל דוקא כשראה או ידע מטביעתו של
פלוני זה ,אבל כשידע שנטבע ספינה ע כמה אנשי ][ÈÓ„„· ‡˘˘Á
יש ניצולו ויש מתו ומצא אחד והכירו ,לא שיי
בדדמי ,דלמה לו לדמותו לזה יותר מלזה הלא לא ‡ Ì Óר"ח שבתוס' )קטו ,ב ד"ה וקאמרי( וכ משמע
שמע על אד פרטי שנטבע ע"ש. דעת התוס' ורא"ש )דלא כפני מאירות ]ח"א
סי' נ[( דלא איפשטא ולחומרא ,וכתב הרא"ש
‰‡¯ Âק"ו בנדו שלפנינו שביו הזע ושט מי דהראב"ד ס"ל דאיפשטא לקולא מעובדא דחסא
)יבמות קכא ,ב( ,והרא"ש דחי דבמי שיש לה סו
רבי הי' כל הסביבות בספק ולאחר זמ יו שרואה כל סביביו ושוהה עד כדי יציאת נפש ליכא
או יומי היו מחפשי ומוצאי כמה אנשי נטבעו משו בדדמי אבל במי שאי לה סו שיי בדדמי
ומתו וכמה שבו בחיי לבית כידוע ומפורס ,א"כ ולעול לא איפשטא איבעיא ,ביאור הדברי דס"ל
בה נידו שלפנינו בעדות הגוי הא' והב' לא ראו לראב"ד כי היכא דבמי שיש לה סו לא חיישי'
ולא ידעו מטביעתו של זה ר' גאדיל יותר מאיש אחר בדדמי דלמא סבר ששיער שיעורא דיציאת נפש
כי הרבה אלפי הי' בספק א על עדותו של יהודי
.Á 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‰
