Page 395 - 4
P. 395

‫‪‰ ˘ ¯ÙÂÒ‬‬  ‫סימ פט‬                                ‫‪Ì˙Á‬‬

          ‫‪ËÙ ÔÓÈÒ‬‬

          ‫]‚·‪[‰ Â‚Ú ÔÈ Ú· ˙Â„Ú ˙È‬‬

‫לה אני הרגתי ליהודי א איני יודע מי הוא‪ ,‬היהודי‬  ‫‪ ˜˙Ú‰‬הגביות עדות ללשו הקודש מחמת‬
‫נסע עמי מכפר לוק ש קשר סוסו על עגלה שלי‬
‫לנסוע עמי עד אטווע א איני יודע מי הוא כי לא‬                         ‫האריכות‡‪.‬‬
‫הי' יכול לדבר בלשו הגר לכ לא יכלתי לדעת זאת‬
‫ממנו רק יהודי א' השכיר עצמו לנסוע על עגלה שלי‬   ‫·‪ ·˙ÂÓ‬תלתא וכו' ואתא לקדמנא ר' שמואל בר'‬
‫מטאקיי' עד טאש ונסע עמו ביחד על עגלה שלי הוא‬
‫יודע מי הוא היהודי שהרגתי‪ ,‬כה אמר לי בעה"ב‬      ‫יעקב מבאלחוב וכו' והשיב לנו בזה הלשו‬
‫שלי וכשמעי את הדברי האלה אמרתי תיכ אוי לי‬       ‫אני הלכתי לביתי מגאווע לטאש ונחתי בטאקיי‬
‫זהו בוודאי ר' יוס חת ר' שמואל קושניצר כל זה‬     ‫ובאה עגלה ע ערל אחד ויהודי אחד שאלתי מאי‬
‫אמר בפנינו ב"ד בדרישה וחקירה גמורה באנו עה"ח‬    ‫ה נוסעי ולאנה ה נוסעי ‪ ,‬והשיב לי הערל אני‬
‫היו יו ג' כ"ה למב"י תקעה"ל פה קליי ווערדיי ‪.‬‬    ‫בא מערלוי ונוסע לביתי לאטווע והיהודי קשר‬
                                                ‫לעגלה שלי סוס א' בכפר לוק אצל נהר טייז‪,‬‬
‫‪‰"Á È˙·˘ ̇  Ï" ‰ ˜"˜„ ı"Ó ·ÈÏ ‰„Â‰È '˜‰‬‬      ‫ובקשתי מהערל שיקח ג אותי על העגלה )ובגב"ע‬
      ‫‪.·ÈÏ ‰„Â‰È Ì‰¯·‡ ‰"Ó· Ï·ÈÈÙ ‡‚¯˘ ̇ Â‬‬    ‫השני שהוגבה מהעד הנ"ל נאמר בביאור יותר‬
                                                ‫שמתחלה סירב היהודי שיקח ג אותו באמרו‬
‫·‪ ·˙ÂÓ‬תלתא וכו' ואתא לקדמנא הקצי כ"ה דוד‬        ‫שרוצה לנסוע מהר והפציר בו( ויקחני על העגלה‬
                                                ‫ונסעתי ע היהודי הנ"ל ביחד ושאלתי מאי הוא ומי‬
‫במו"ה שמחה מכפר אטווע ואמר לנו‬                  ‫הוא והשיב לי שהוא מכפר סמו לדאלהי ואיני זוכר‬
‫בזה"ל‪ ,‬ביו ג' בשבוע שאחר חג השבועות תקעג"ל‬      ‫ש הכפר והוא חת ר' שמואל קושניצר‪ ,‬שאלתיו‬
‫הביא האדו גיידלר )הוא ממונה לתפוס את‬            ‫אנה הי' והשיב לי שהי' אצל הרב החסיד מה"ו‬
‫הרוצחי ( לכא את הרוצח סאס פערענ מפה אסור‬        ‫מענדל רומנאב כי לקחו ממנו האורענדא‬
‫בזיקי לבית השופט והלכתי אני ע האדוני דפה‬        ‫]=החכירה[ וציוה אותו שיסע לפעסט להאדונית‬
‫לשמוע מה יאמר‪ ,‬ולא רצה להודות רק טע שיהודי‬      ‫ומש הוא בא ופעל בעזה"י מבוקשו‪ ,‬ג שאלתיו‬
‫אחד נסע עמו על העגלה ג ג' ערלי מכפר קאפוש‬       ‫מה שמו והשיב לי יוס אבל איני יודע ב מי הוא‪,‬‬
 ‫הושיבו את עצמ בע"כ על העגלה והוא הל ע‬          ‫ובאנו לעת ערב לטאש ובקשתיו שיל אצלי ולא‬
‫סוסיו לרעות והרגו הערלי מקאפוש להיהודי ונתנו‬     ‫רצה באמרו אני ממהר עצמי לבית לאבי הזק ‪ ,‬וג‬
‫לו הסוס של היהודי‪ ,‬אמר האדו גיידלר שהוא‬         ‫ראיתי שהי' לו על פניו שני שומות אבל איני זוכר‬
‫מוכרח להוליכו לכפר דיורע כדי שיראה לו הרוצח‬     ‫באיזה מקו בפניו‪ ,‬והי' לו חוט גבוה וארוכה‪,‬‬
‫באיזה מקו הי' זה וש יתוודע יותר היטב מי עשה‬     ‫ונסע ממני לעת ערב ביו שקוד ערב חג השבועות‬
‫הדבר‪ ,‬וכ עשה והוליכו ביו ד' לבוקר לכפר דיורע‬
‫ובאותו יו בערב בא עמו בחזרה‪ ,‬ובבואו עמד הנ"ל‬                         ‫תקעג"ל‪.‬‬
‫לפני פתח ביתו ובא לביתו ואמר הנה עתה בוודאי‬
‫יאבד הרוצח חייו כי הוא בעצמו עשה הרציחה‪ ,‬הוא‬    ‫‪ ¯Á‡Ï‬י"ט חזרתי לעבודתי לכפר גאווע ואחר איזה‬
‫הראה לי מקו שנהרג ההרוג סמו לנהר טייז‬
‫והוגרר אל הטייז לאותו מקו שמצאוהו‪ ,‬וכמה‬         ‫שבועות באו לש שני אנשי מכפר‬
 ‫ערלי העידו שראוהו במקו הנ"ל שלא הי' רק ע‬       ‫אונגארני ה"ה ר' יוס בר"ש ור' יעקב ני' ולא‬
‫היהודי ולא הי' שו ערל עמו על העגלה ולכ‬          ‫מצאוני בביתי וסיפרו את המאורע לפני בע"הב שלי‬
                                                ‫ר' מתתי' ני' והבע"הב סיפר לי הדברי שאמרו לו‬
                ‫בוודאי יאבד חייו‪.‬‬               ‫שני אנשי הנ"ל אי ערל א' מאטווע הרג ליהודי‬
                                                ‫אצל כפר דיורע אצל נהר טייז בלילה לערב חג‬
 ‫‪ ÌÂÈ·Â‬ד' ה' קוד שבא אדו גיידלר בחזרה ע‬         ‫השבועות ומצאו את היהודי על שפת הנהר ראשו‬
                                                ‫למטה אל המי וגופו על היבשה ודנו את הערל‬
‫הרוצח כבר בא האדו שטול ריכטר לכא‬                ‫למיתה‪ ,‬ושאלוהו כשרי לעדות את מי הרג והשיב‬

          ‫‪ËÙ ÔÓÈÒ‬‬

                                                ‫‡‪.[ˆ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Â È·¯ ˙·Â˘˙ ‰‡¯] .‬‬
   390   391   392   393   394   395   396   397   398   399   400