Page 396 - 4
P. 396

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬                   ‫˘‪Â‬‬

‫הוא מטאש הוא הכיר אותו‪ ,‬כל הנ"ל הגיד ר"ד‬      ‫בשביל המשפט ובערב כאשר בא גיידלער ע הרוצח‬
‫בתורת עדות כדת וכתבנו וחתמנו היו יו וכו' הק'‬  ‫הולי את הרוצח לבית האדו שטול ריכטר וביקש‬
                                              ‫השטול ריכטר מהרוצח שיודה ולא רצה ועמד עדיי‬
             ‫וכו' הק' וכו' הק' וכו'‪.‬‬          ‫בדבורו שערלי מקאפוש הרגוהו‪ ,‬אח"ז ציוה אדו‬
                                              ‫שטול ריכטר לאסור ידיו לאחוריו יותר היטב ונת‬
‫·‪ ·˙ÂÓ‬תלתא וכו' ואתו לקדמנא הני תרי סהדי‬      ‫לו ב' הכאות על גבו‪ ,‬ואמר שרוצה להודות והודה‬
                                              ‫שלא הי' עמו שו ערל רק הוא הרגו ולא לקח ממנו‬
‫יצחק ב יונה וברו ב מנח וכו' בזה"ל‪,‬‬            ‫רק י"ד פגי כי לא הי' לו יותר והסוס ע השטיוול‬
‫קרה אצלינו בכפר דיורע ביו ד' א' דחג השבועות‬   ‫לקח ממנו‪ ,‬ולא רצה השטול ריכטר להאמי ‪ ,‬ושאל‬
‫העבר שנה זו תקעג"ל מצאו הרוג מונח בנהר טייז‬    ‫אותו אי באפשרי שבשביל י"ד פגי יהרוג אד‬
‫דהיינו ראשו הי' מונח למטה בנהר טייז וגופו על‬  ‫לנפש‪ ,‬והשיב שהי' לו הרבה כתבי וסברתי שיש‬
‫הנמל ופשפשנו ובדקנוהו היטב אולי נמצא איזה‬     ‫בתוכ ב" אח"כ ראיתי שה כתבי והשלכתי‬
‫סימני בגופו כדי שלא תשאר אשתו עגונה ומצאנו‬    ‫הכתבי לנהר טייז ולא השגתי רק י"ד פגי ‪,‬‬
‫בו שני שומות בי העיני ‪ ,‬והחוט הי' גבוה היינו‬  ‫ושאלוהו השרי א הוא יודע מי הי' היהודי והשיב‬
‫העצ מ החוט ‪ ,‬שערות זקנו הי' שחורי' רק‬         ‫לא‪ ,‬כי היהודי לא הבי לשו הגר רק זאת הי' יכול‬
‫סביבות פיו הי' לו כמה שערות אדומי ג השני‬      ‫לדבר כששאלתיו מאי הוא השיב מסמו לדאלהי‪,‬‬
‫שומות שהי' לו בי העיני הי' אחד גדול ואחד קט‬   ‫א היהודי שנסע עמנו מקאטי לטאש אותו היהודי‬
‫וקברנוהו ע"י עממי ‪ ,‬בזה"ל אסהידו לפנינו ב"ד‬
‫הח"מ ובאנו עה"ח יו וכו' נאו וכו' ונאו וכו'‬

                   ‫ונאו וכו'‪.‬‬

  ‫‪ˆ ÔÓÈÒ‬‬
‫]·‪[‰ Â‚Ú ÔÈ Ú‬‬

‫]‪‡"·˘¯‰ ȯ·„· .â ."ÂÈ˙¯·˜Â" ÔÈ„· .á .ÌÈÈÂ Ú ˙ÓÁÓ ‰„‰˘Î ËÙ¢ È Ù· ‰„‰˘ È‚ ˙ Ӈ .à‬‬
          ‫‪[.Áˆ¯ ‰ Ï˘ ¯ÈÚ Ì˘Â ÂÓ˘ Â˙„ڷ È‚‰ ¯ÈÎʉ ‡Ï˘Î ˙ÂÈÂ„Ú Û¯Ȉ .ã .· ,‚Ò ÔÈÏÂÁ‬‬

‫ופר"מ דוחק עלי השעה להשיב עכ"פ עב"ד ]=על‬      ‫‪·¯‰ "È ˘‡¯ χ ÌÈÓ˙ ÂÈ‰È ÂÈ„ÁÈ ÌÂÏ˘‰Â ÌÈÈÁ‰‬‬
 ‫בי דואר[ קמא דאתי לידי ע"כ יהיו דברי מעטי ‪.‬‬  ‫‪È·ˆ Â"‰Ó „·Π˙ÂÈÙÈÙ ÏÚ· ı¯Á ‚ÏÙÂÓ‰ ‚"‰‡Ó‰‬‬

     ‫] ‡‪[ÂÓÂ˙ ÈÙÏ ÁÈÒ‰ ‡Ï˘ È‚ ˙ Ó‬‬                    ‫‡·‪.‡"ÚÈ ˘Ë‡˜ ÂÓ ˜"˜„ „"·‡ 'È ¯Â„‚È‬‬

‫˙‪ ‰ÏÁ‬צריכי אנו לדו בהימנותי' דגוי שלא הסיח‬    ‫‡‪ ˙„Â‬היתר פיתח חרצובות בת הנגיד מה' שמואל‬

‫לפי תומו וג לא אמר וקברתיו‪ ,‬ואחר‬              ‫מקושניצא אשת ר' יוס ‪ ,‬הי' עיני ולבי על‬
‫שיבורר דמהימ בנידו שלפנינו צריכי לדו‬
‫בהיכירא דהאי גברא כיו שלא הזכיר שמו‪ ,‬ונאמר‬    ‫כל דברי פר"מ‪ ,‬ואחר שהודיעני שכבר הסכי עמו‬
‫בנאמנותו של מרצח שהודה לפני השופט על הריגת‬    ‫להלכה ולמעשה הגאו מלבוב‡ דרב גובריה תו לא‬
‫אד ומחייב ראשו למל עפ"י הודאתו‪ .‬פשוט‬
‫ומבואר במהרי"ק סו שרש קכ"א· דעדי ממסיח‬        ‫צרי לדידי ולמטלעתי‪ ,‬א לעשות רצונו יצא הלבלר‬
‫לפ"ת‪ ,‬וסייעו אחריו הגאוני משאת בנימי סי' ס"ח‬
                                              ‫בקולמוסו אבל לא בכותבת הגסה דמיתבי' דעתי'‬

                                              ‫בפלפולי גדולי ועמוקי בסימני' וחששא דשאלה‪,‬‬

                                               ‫כי לדעתי שריותא דהאי איתתא פשוטה עפ"י צירו‬

                                              ‫דברי המרצח ע עדותו של ר' שמואל ב"ר יעקב‬

                                              ‫מבאלחוב‪ ,‬ואני עמוס התלאות הא ל והא להו‪,‬‬

                                                     ‫‪ˆ ÔÓÈÒ‬‬
                                                                                   ‫‡‪.[·˜ÚÈ ˙ÂÚÂ˘È ÏÚ· Ô‡‚‰ ‡Â‰] .‬‬

‫·‪¯ÓÂÏ ˘È ·È˘Ó ‡Â‰Â Â˙‡ ÔÈÏ‡Â˘˘ Ï΄ ‡„ÂÓÏ˙Ï ‰Ï ‡ËÈ˘Ù„ ÌÂ˘Ó Â Èȉ :‡Â‰ Â Â˘Ï· ˜"ȯ‰Ó‰ ȯ·„ ‡È·‰Ï ‰‡¯ Ìȯ·„‰ ˙ ·‰Ï .‬‬

‫˘‪‚¯‰ ‡Ï˘ ¯ÓÂÏ ËÓ˘‰Ï ¯ÂÙÎÏ ÏÂÎÈ ‰È‰ ̇„ È„‰Ò Ô ‡„ ‡Î‰ ÈÎ „ÈÚ‰Ï ÔÈÂÎ˙Ó Â È‡˘ ÔÏ ‡ËÈ˘Ù„ ‡Îȉ Ï·‡ „ÈÚ‰Ï ÔÈÂÎ˙Ó‬‬

‫˘‪¯Ó‡˜ ‡Ë˘Â˜ ȇ„ Ïη ‰„‰„Ó ˙ÂÎÏÓÏ Â˘‡¯ ˙‡ ·ÈÈÁÏ È„Î Â‚¯‰˘ ‰„ÂÓ ‰È ‡Ï ‚¯‰˘ ˙Ó‡ ‰È‰ ‡Ï ̇˘ ‡Â‰ ‡ËÈ˘Ù„ ,‰˘ÂÚ ‰È‬‬
   391   392   393   394   395   396   397   398   399   400   401