Page 399 - 4

‫‪ Ì˙Á‬סימ צ ‪Ë ˘ ¯ÙÂÒ‬‬

‫פרט כ"ד טמאי ומזה יש לנו הכרח דאיכא עכ"פ‬ ‫לידא משלמא ויש לה חזקה‪ .‬אבל הרי קמ זה‬
‫כ"ה מיני טהורי אחד יותר מ הטמאי ‪ .‬והנה א‬ ‫רוצח אמר מתחילה שבלילה הנהיגו סוסיו לרעות‬
‫נניח שיהיה כא כ"ד גופי טמאי כ"ה גופי‬ ‫בליל מנוחת ‪ ,‬וידוע שאי בעל העגלה עומד עליה‬
‫טהורי ויהי' בטהורי לכל הפחות ב' טריפות יהיה‬ ‫ש וא"כ איכא למיחש לבריחה דידהו ככל הגודרות‪.‬‬
‫כא כ"ז אסורי וכ"ג מותרי ‪ ,‬הרי ע"י צירו הני‬
‫תרי מיעוטא ה"ל רובא לאיסורא‪ ,‬זה הוא כוונת‬ ‫‡·‪ Ï‬זולת זה היה מקו לסמו על ט"ע של הסוס‬
‫רשב"א‪ ,‬וזה אינו נוגע לנידו שלפנינו משלשה‬
‫טעמי ‪ ,‬חדא דהכא אפי' נאמר שיהיה הסימ הזה‬ ‫של חמיו שהשאילו לחתנו לרכוב עליו דכיו‬
‫נמצא באחד מעשרה אנשי ‪ ,‬וכ אחד מעשרה‬ ‫שראינו שהיה מוש עגלה שישב עליו א"כ מסתמא‬
‫מושלי כלי כאלו‪ ,‬נמצא בכל עשרה גברי דאיכא‬ ‫לא השאילו לאחר דאי השואל רשאי להשאיל‬
‫בעלמא יש לספק בשני מה אחד שיהיה לו סימ‬ ‫כמ"ש הצמח צדק )סי' קו(‪ .‬ומ"מ ג זה יש לדו‬
‫כזה ואחד דמושלי‪ ,‬אבל שמנה מה אי בה ספק‬ ‫שהרי קמ שעכ"פ שינה מדעת בעלי מרכיבה‬
‫וכל דפריש מרובא שמנה פריש‪ ,‬ומכ"ש דאמרינ‬ ‫למשיכה ולמוסרה ביד בעל עגלה גוי שאינו חס על‬
‫ממונו של ישראל כמ"ש ש"ע ]חו"מ ריש[ סי' ש"ח‪,‬‬
‫שלא ימצא כזה אפי' אחד מאל ‪.‬‬ ‫ומכ"ש בט"ע דשטיוועל אפי' לא ניחוש לשאלה‬
‫קשה להכיר בט"ע שמשתני יו יו ע"י תשמיש‬
‫‪ ˙‡ÊÂ‬שנית‪ ,‬בדרשב"א המיעוטי מעני אחד‪ ,‬דאנו‬ ‫והילו אד ומכ"ש עוברי אורח ורגילי ליתנ‬
‫לאומ לתקנ ולמושח משיחת שמ ושומ ועי"ז‬
‫דני על הביצי אי מותרת לאכול או אסורה‪,‬‬ ‫משני צורת וטביעת עינ ע"כ אי דעתי לעשות‬
‫ומה לי אי אסורה מטע עו טמאי או מטע‬
‫טריפה‪ ,‬וכיו שהנחנו דאיכא כ"ז אסורי נגד כ"ג‬ ‫מאלו סמיכה כי א סניפי למ"ש לפנינו אי"ה‪.‬‬
‫מותרי רובא לאיסור‪ ,‬משא"כ הכא ע"ד משל ראוב‬
‫יש לו טבעת שבו סימ מובהק שלא נמצא באחד‬ ‫]·„·¯‪[·Â¯Î ÈËÂÚÈÓ È¯˙„ ‡"·˘¯‰ È‬‬
‫מאל ונמצא מת אחד וטבעת כזה באצבעו‪ ,‬נאמר‬
‫לעול שמעו הוא זה אחד מ האל ]ועוד[‪ ‰‬שיש‬ ‫‪ „ÓÏ˙‰ÏÂ‬במקו אחר אני אומר דאלו היו סימני‬
‫לה ג"כ טבעת כזה‪ ,‬ונצר לזה שראוב הוא אחד‬
‫מ האל שהשאיל טבעתו לזה הנמצא‪ ,‬מה עני‬ ‫מובהקי ביותר שאי בה פקפוק והיו‬
‫כלי דלא מושלי אינשי‪ ,‬לא הייתי חושש למ"ש‬
‫לצירו הזה משני עניני וקל להבי ההפרש‪.‬‬ ‫פר"מ על ש הרשב"א בחי' חולי פא"ט )סג‪ ,‬ב( ב'‬
‫מיעוטי לשוויי רובא‪ ,‬וה"נ נצר מיעוט דאיכא אחד‬
‫‪ „ÂÚÂ‬בה שלישית‪ ,‬הרשב"א נמי לא אמר אלא‬ ‫מאל שימצא בו סימ מובהק כזה ומיעוט דמושלי‪,‬‬
‫וצירו תרי מיעוטא ה"ל רובא„‪ ,‬ועל זה בנה מעלתו‬
‫במיעוט עופות טמאי שהמיעוט עכ"פ‬ ‫בני תלול‪ ,‬וג נתעורר בזה בלוחות שניות‪ ,‬וא"כ‬
‫בעול דאי ספק שיש כא כ"ד מיני טמאי ‪,‬‬ ‫תמיהני על הרשב"א מסברא ומגמרא‪ ,‬מסברא אי‬
‫וטריפות נמי אע"ג דה"ל מיעוטא שאינו לפנינו‪,‬‬ ‫יתחייב שיהיו מצירו ב' מיעוטי רוב אפי' לא יתנגדו‬
‫עכ"פ איכא טובא בעלמא‪ ,‬משא"כ המיעוטא דהכא‬ ‫ב' רובא נגד ב' מיעוטא‪ ,‬מ"מ לא יתחייב שיהיה‬
‫אפשר שלא ימצא כלל בעול שו אחד מה ולא‬ ‫רובא אפי' פלגא‪ ,‬ומגמרא דאמרינ סמו מיעוטא‬
‫אתחזק כלל בעול ‪ ,‬ומכ"ש מיעוט דמושלי שהוא‬ ‫לפלגא ה"ל רובא ר"פ האשה בתרא )קיט‪ ,‬א( משמע‬
‫תליא במנהג בני אד דרובא דב"א אי דרכ‬
‫להשאיל והמיעוט איננו נמצא אלא במיעוט הזמני‬ ‫דסמו מיעוטא למיעוטא לא אמרינ ‪.‬‬
‫ימצא שיהיה אחד מי שבטלה דעתו וישאיל‪ ,‬ולא‬
‫שיי לומר על מיעוט כזה לצרפו לדבר להתנגד‬ ‫‡·‪ Ï‬דברי רשב"א מבוארי ונכוני ‪ ,‬דהוא מיירי‬

‫לרוב‪ .‬ע"כ לא נ"ל דבריו בזה‪.‬‬ ‫בלוקח ביצי מ הנכרי ואמר דסמו‬
‫מיעוטא דעופות טמאי למיעוטא טריפות וה"ל תרי‬
‫‪ ‰ ‰Â‬מה שנוגע בנידו שלפנינו אומר כי כבר‬ ‫מיעוטא לאיסורא‪ .‬והנה הא דעופות טמאי מיעוטי‬
‫מ הטהורי מי הגיד לנו ומי בדק בה אלא מדפרט‬
‫מבואר אצלינו בעיקר הדי שהארי בכ"מ‬ ‫הכתוב בטמאי ש"מ רובא טהורי ‪ .‬וא"כ הכתוב‬
‫פי"ג מגירושי הלכה כ"ד‪ ,‬דנלע"ד להלכה דוודאי‬
‫א עד אחד אומר מת יצחק ב מיכאל ויש‬

‫„‪.Ô·‰Â .Ê 'ÈÒ ÏÈÚÏ Î"Π.Ô ·¯„ ÌÈ ÓÈÒ „"ÓÏ Ì‚ È ‰Ó„ ÌȯÂÓ‚ ÌȘ‰·ÂÓ ÌÈ ÓÈÒ ÔÈ Ú·  ȷ¯ Î"˘Ó '‚ ‰"„ ÂÙ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‬‬
‫‪.Ô·‰Â ˙ӄ˜‰ ‰¯Ú‰· ‰‡¯ .‰‬‬