Page 400 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˘‪Ò‬‬

‫]בב"ש[ ס"ק נ"ג‪ ,‬והחולקי על הרא"ש ה"ה הכא‪,‬‬ ‫בסביבותינו א' ששמו כ אפי' לא הזכיר ש עירו‬
‫לא נחוש שמא לא' בסו העול נתכוו ששמו כ ‪,‬‬
‫וכל זה בשנהרגו כול ניחוש שמא אחריני נינהו‬ ‫אלא מסתמא נל אחר הקרוב בכוונת העד ונאמר‬
‫שנתכוו אל זה המצוי בינינו‪ ,‬וכל זה א העד יודע‬
‫אבל הכא שר' שמואל חי לפנינו והגוי מהימ שזה‬ ‫למי נתכוו וחל והל אנו אי אנו יודעי למי‬
‫נתכוו נאמר מסתמא נתכוו לזה‪ ,‬אבל א העד‬
‫שנסע ע ר' שמואל נהרג נשאל לר' שמואל מי הוא‬ ‫גופיה אינו יודע אלא יצחק ב מיכאל מת‪ ,‬אז א‬
‫לא הזכיר ש עירו נחוש לכל העול כולו‪ ,‬ומשו"ה‬
‫שנסע עמו ונאמי לו בלי ספק והמעיי בצדק בט"ז‬ ‫כתב ש רמב" א אמר אמרו לי ב"ד כשתל‬
‫למקו פלוני אמור לה שמת יצחק ב מיכאל‪ ,‬וכ'‬
‫סי' י"ז ס"ק י"ח יראה דהכא שר' שמואל חי לפנינו‬ ‫מהר"יק‪ Â‬דהואיל ואמרו כשתל למקו פלוני ה"ל‬
‫כש עירו משמע בהזכרת ש אביו לחוד לא מהני‪,‬‬
‫לא שייכי כל דברי ט"ז ולכ"ע מהימ ‪.‬‬ ‫היינו משו שהשליח הזה בעצמו אינו יודע מי מת‬
‫אלא יצחק ב מיכאל וכי ס"ד שנתיר כל נשי יצחק‬
‫‪ ‡˙˘‰Â‬כיו דאמר ר' שמואל שאותו שנסע עמו‬ ‫בני מיכאל שבעול ע"י שראה זה א' מת שהי' שמו‬
‫יצחק ב מיכאל אתמהה ודבר זה מבואר מסברא‬
‫הי' שמו יוס חת ר' שמואל קאשניצר‬
‫ומראיות ברורות יתנו עידיה ‪.‬‬
‫אע"ג דלא ידע ב מי זה מ"מ כיו שאמר שהוא‬
‫‪ ‰ ‰‬כי כ מאי דקמ שהרוצח בעצמו לא ידע את‬
‫חתנו של ר' שמואל הוה כבנו דאי מקו לחלק בי‬
‫מי הרג צריכי שיזכיר ש עירו ג"כ‪ ,‬והכא‬
‫חתנו לבנו אלא כשאי ר' שמואל קאשניצר לפנינו‬ ‫אפי' שמו לא הזכיר‪ ,‬ומ"מ נ"ל פשוט להתיר דמה‬
‫שאמר שיהודי מטאש נסע עמו מטאקיי לטאש וכבר‬
‫אז י"ל דוקא יוס ב שמעו הוא דלא חיישינ‬ ‫ידענו שאי יהודי מטאש שנסע מטאקיי לטאש‬
‫באותו זמ ושהי' נסיעתו ע ערל שבא מערלוי ליסע‬
‫משו דמסתמא אי לשמעו שני בני ששמותיה‬ ‫לביתו לאטווע והיה סחורתו מסחר יי ושהיה עמו‬
‫עוד יהודי אחד שקשר סוס שלו ע סוסי הערל כל‬
‫שוי דהיינו יוס דלא שכיחא כלל שיהי' לאב א'‬ ‫אלו יחדיו לא חוברו כ"א בר' שמואל בר יעקב‬
‫מבאלחוב‪ ,‬והרי גוי שאמר יהודי שנסע עמי מכא‬
‫ב' בני בשיווי שמות וע"ד הזרות מצינו מר קשישא‬ ‫וכו' אנו מאמיני' ודני שאותו יהודי שראינו נוסע‬
‫עמו מכא על אותו העיד ולא על אחר הוא הדי‬
‫ומר ינוקא בני ר' חסדא עיי' רש"י כתובות פ"ט ע"ב‪,‬‬ ‫הכא אעפ"י שלא ראינוהו נוסע עמו מ"מ מצירו כל‬
‫הסימני האלו נדע בודאי שזה הוא אשר נתכוו‬
‫משא"כ בחתנו אפשר שיהי' לחות אחד שני חתני‬ ‫עליו הערל וכיו שהערל אמר שאותו שנסע ע זה‬
‫ר' שמואל נהרג מהימ כמו שכ' ב"ש סס"ק נ"ה‬
‫ושמותיה שוי וכל זה כשאי החות לפנינו אבל‬ ‫בש מ"ב )סי' מד( א גוי מכיר א' מהחבורה ואומר‬

‫הכא שר' שמואל קאשניצר לפנינו ואומר שאי לו‬ ‫שנהרגו כל החבורה משיאי' נשותיה ‪.‬‬

‫אלא חת אחד ששמו יוס וא"כ לא ניחוש לשני‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬המעיי בגו התשובה יראה שלא הסכימו‬

‫יוס חת מ' שמואל קאשניצר כש דלא חיישינ‬ ‫עמו חכמי הדור‪ ,‬והיינו מטע דלא ידעינ מי‬
‫ה בני החבורה דלמא הני אזלי לעלמא והני אחריני‬
‫לשני יב"ש‪.‬‬ ‫נינהו‪ ,‬וזה תליא בפלוגתת הרא"ש ]והרמב" [ )ריש(‬

‫‪ ˘"ÎÓÂ‬הכא נהי שלא הזכיר ש עירו ממש‪ ,‬מ"מ‬

‫הרי הזכיר סמיכות דאלהיי‪ ,‬ושהיה לו סוס‬

‫קשור וה הכירוהו בט"ע וט"ע בשטיוועל שלו וב'‬

‫שומי בפניו‪ .‬צירו כל אלו הדברי לא גריעי‬

‫מהזכיר ש עירו דלא ניחוש ליוס חת שמואל‬

‫מעיר אחרת ושנסע לפעסט להשתדל אוראנדע שלו‪,‬‬

‫ושהיה תחלה אצל החסיד מהר"מ לדרוש אודותיו‬

‫כל זה הרחק מאוד מחליפות איש באחר‪.‬‬

‫‪ Î"Ú‬נ"ל להסכי בשריותא דהאי איתתא אשת יוס‬

‫בתו של מ' שמואל קאשניצר הנ"ל‪ ,‬והנני סני‬

‫להגאו שהסכי כבר בהתירא ולמטינא שיבא‬

‫מכשורי‪.‬‬

‫‪ '‰Â‬יצילני משגיאות כי בחפזי כתבתי וחתמתי שמי‪.‬‬

‫‪Ê"Ú˜˙ ÂÈÏÒÎ Ê"Ë ˜"˘Ú ÌÂÈÏ ¯˜Â· ¯Â‡Î ·"Ù‬‬

‫‪.˜"ÙÏ‬‬

‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪.„"Ù 'ÈÒ „"Á ¯·„ ·È˘Ó ÂÏ 'ÈÒ Ú"‰‡ Ë"ȯ‰Ó ˙"¢ 'ÈÚ .Ì˘ Ó"Òη ‡·ÂÓ ‰Ù˜ ˘¯Â˘ .Â‬‬