Page 405 - 4

‫‪‰Ò˘ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫סימ צב‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫סו שעה ראשונה באו לפניו ואמרו לו ואמר שלו ‪,‬‬ ‫וחזקת א"א‪ ,‬וגדולה מזו בתוס' ב"ב ל"ב ע"א סו‬
‫א"כ שעה שני' נמי סו שעה שני' והוא תחילת שעה‬ ‫ד"ה ואי וכו' וי"ל דלעני הכי דייקא ומרעא וכו'‬
‫שלישית עדיי אמר שלו ‪ ,‬ובסו שעה ג' אמר‬
‫עלתה‪ .‬באופ שא ההכרח של הר"א ששו מהש"ס‬ ‫ע"ש‪.‬‬
‫אמיתי אי שיעור יציאת הנפש פחות מג' שעות‬
‫‪ ȯÁ‡Â‬כל ההצעות האלו נראה לי דודאי לעני‬
‫שוות שלנו‪.‰‬‬
‫להנשא לכתחילה הוי מיעוט הנמלטי‬
‫‡‪ Í‬תשו' מהרי"ט ח"ב חא"ע סי' כ"ו כתב מסברא‬ ‫מהמי מיעוט המצוי כמ"ש תוס' ורא"ש ביבמות‬
‫ל"ו ע"ב הנ"ל ומצרפי לחזקת א"א ואסור מדינא‪,‬‬
‫שהוא שיעור שעה מועטת שא"א לאד לחיות‬ ‫ומשו חומרת א"א הוסיפו עוד לאסור אפי' בת"ח‬
‫במי זמ רב‪ ,‬דאי שליט ברוח לכלוא הרוח‪ ,‬ונדחק‬ ‫ומכ"ש באד אחר אפי' אבד זכרו‪ ,‬דה"ל מיעוט‬
‫מאוד בש"ס הנ"ל‪ .‬וכ נדחק בתשו' הב"ח סי' ע"ט‬ ‫שאינו מצוי‪ .‬מ"מ לא פלוג רבנ משו דאיכא עכ"פ‬
‫יע"ש‪ .‬ואני אומר א סברא מסייע להרי"ט וב"ח‪,‬‬ ‫לפעמי מיעוט המצוי במי שאינו ת"ח ועדיי לא‬
‫וגמ' מסייע להריב"ש ומהר"א ששו ‪ ,‬נימא אנ‬ ‫אבד זכרו‪ ,‬וכל זה לעני להתירה לכתחילה משא"כ‬
‫בוודאי עפ"י טבע א"א להחיות במי כ"א שעה‬ ‫עברה ונישאי' הרי בשעת נישואי דייקא ומדדייקא‬
‫קלה‪ ,‬א א אירע שהעלוהו עדיי אפשר לעשות לו‬ ‫הוי זמ קצר כמו אבד זכרו בזמ רב ושוב הוי מיעוט‬
‫רפואה ותחבולות ע"י רופאי עד ג' שעות כידוע‪.‬‬ ‫שאינו מצוי וכיו דדיעבד הוא א נישאת לא תצא‪.‬‬
‫וכ מצאתי בס' עצי ארזי סי' י"ז ס"ק קל"א‬ ‫והיינו דכתבו תוס' בבכורות ורא"ש בחולי פ"ק סי'‬
‫שאפשר בהכי‪ .‬וע"כ ר' חנינא ב דוסא ב"ד בפ'‬ ‫י"ב דמשו"ה א נישאת לא תצא‪ ,‬משו דהוי מיעוט‬
‫הפרה לא היה בטוח שעלתה עד סו ג' שעות‪ ,‬דכיו‬ ‫שאינו מצוי היינו כיו שכבר נישאת ודייקא בשעת‬
‫דעד אותה שעה אפשר להשיב נפש ע"י שו‬ ‫נישואי שוב הו"ל מיעוט שאינו מצוי וכל דברי‬

‫תחבולה בטבע לא היה בטוח בנס‪.Â‬‬ ‫חכמי קיימי בלי שו סתירה בעזה"י„‪.‬‬

‫‪ ‡ˆÓ‬לפ"ז לע"ד כל ששהו עליו שעה קטנה ולא‬ ‫]‚„¯ ˘‪[˘Ù ‰ ˙‡ÈˆÈ È„Î ÂÈÏÚ Â‰‬‬

‫ראה אותו יוצא מהמי ועוד ב' שעות היה‬ ‫‡‪ Ì Ó‬כל זה בשהו עליו כדי יציאת הנפש בשעת‬
‫בסמו כל כ שא היה יוצא מהמי והיה צרי‬
‫לתחבולות ורופאי ורפואות היה מתפרס לה ולא‬ ‫הטביעה ולא יצא מהמי ‪ ,‬ושיעור זה לא‬
‫שמעו ולא נודע לה דבר‪ ,‬ה"ל כשהו עליו ג' שעות‬ ‫אתפרש רק הריב"ש בסי' ש"פ כתב על דר אגב‬
‫ובמי שיש לה סו אשתו מותרת‪ ,‬ובמי שאי‬ ‫וז"ל‪ ,‬אבל מי שלא עמד שלשה ימי במי אחרי‬
‫לה סו יצאנו עכ"פ מאיסור דאורייתא דרובא אינ‬ ‫מותו דהיינו משעה שלישית שטבע אפשר דלא אמרי‬
‫נמלטי רק מדרבנ סמכינ מיעוט נמלטי ע"י גלי‬ ‫ביה מתפח תפח ע"ש‪ .‬מבואר דפשיטא ליה דשיעור‬
‫דאשפלוהו לחזקת א"א ואסורה מדינא ככל אסורי ‪.‬‬ ‫יציאת הנפש הוא שלש שעות‪ .‬וכתב מהר"א ששו‬
‫וא יצור לזה עוד שישכח זכרו זמ זמני טובא‪,‬‬ ‫בתשובה סס"י א' דיצא לו כ מש"ס ב"ק נ' ע"א‬
‫או שיהיה זה ת"ח מפורס ‪ ,‬אז הוי רק איסור קל‬ ‫ופירש"י ש ד"ה שעה א' וכו' יע"ש וכוונת הש"ס‬
‫ש דר"ח ב דוסא ידע דכל זמ שאפשר שתחי'‬
‫מדרבנ משו חומרא דאשת איש‪.‬‬ ‫בטבע לא יעשה הקב"ה נס ע"כ שעה א' וב' לא הי'‬
‫בטוח שכבר עלתה עד אחר שעה ג' אז הי' בטוח‬
‫‪ ‰ ‰Â‬בנידו שלפנינו לא נזכר כלל ששהו עליו אפי'‬ ‫שעלתה כבר‪ .‬והנה אי לפרש תחלת שעה ג' ראשונה‬
‫אמר שלו דלא שיי תחלת שעה ראשונה אלא ה"ל‬
‫שעה מועטת‪ ,‬כי ריבה נוצרית רצ)ת(ה מש‬ ‫למימר כשנפלה אמר שלו ‪ ,‬וג לא שיי לומר כל‬
‫לתו הקהלה להביא מצילי ומסתמא לא שהתה‬ ‫שעה ראשונה אמר כל הזמ שלו ‪ ,‬דא"כ ה"ל‬
‫במקו הטביעה שהרי חשבה להציל ע"י מסייעי‬ ‫למיכלל ולומר ב' שעות ראשונות אמר שלו ‪ ,‬אע"כ‬
‫ונזדרזה‪ .‬א"כ י"ל בתו זמ שרצ)ת(ה לתו העיר‬
‫יצא הוא מהמי והל לדרכו‪ .‬אלא שבתחילת גב"ע‬
‫נזכר שנערי נוצרי ג"כ עמדו על הכביסה‪ ,‬א"כ י"ל‬
‫שהנערה הלכה להביא מצילי והנערי עמדו על‬

‫„‪.‡ ‰¯Ú‰·˘ Ò"˙Á ˙·Â˘˙· ‰‡¯ .‬‬
‫‪˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ '¯Â .Ô¢˘ ‡"¯‰Ó Ì˘· Î"˘Ó ˘"Ú .‰"‰ÏˆÊ ¯ÙÂÒ Ì"¯‰ÂÓ Ô‡‚‰ Â"Ó‡ È˘Â„ÈÁÓ ˜˙Ú‰ ‰·Â˘˙‰ ÛÂÒ· ‡Ò 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‰‬‬

‫)˙˘"‪.È 'ÈÒ (Ê‬‬
‫‪.Ì˘ ‡Ò 'ÈÒ ͇ ‰"„Ó ‰Ò 'ÈÒ ÏÈÚÏ „ÂÚ ‰Ê· ÔÈÈÚ .Â‬‬