Page 406 - 4
P. 406
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ ˘ÂÒ
עליונו לתחתונו וכפתור של קאנפוס ורשו עליו ב' עמד ושהו כדי יציאת נפש ,היינו עד שבאו
אותיות ב' ה' ר"ל בערל הענדל זהו סימ מובהק בלי היהודי ואז שהו ש כמה שעות כמבואר בג"ע,
ספק כיו דלא הוחזקו עוד שמו ושמה בכי האי גוני ואע"ג שלא נזכר זה מ"מ סתמא כפירושו כ הוא,
ועוד בנקל יש להכיר חתימת יד האשה הרושמי ואי צרי לשמוע מפי הנערי הנוצרי כ ,
האותיות ההמה י"ל כהאי דמעול לא חתמנו עיי' דמסתמא אלו יצא אחד מהנטבעי קלא ה"ל
גטי כ"ז ע"ב ותוס' ש ד"ה מעול וכו' שכתבו למילתא ,וה"ל לעני זה אומדנא דמוכח טפי מנאבד
וצ"ל שלא ראו העדי' ח"י שא ראו ואמרו שהוא זכרו ,באופ דעכ"פ יצאנו מאיסור דאורייתא .ומ"מ
כ"י פשיטא שיחזיר עכ"ל .וא"כ ]=וא כ [ בגט מדמיו אני אומר ,והרב ובד"צ שה בפני ישכילו
כ"ש הכא ,דבגט מחמרינ טפי משו שאפשר
להשיג גט אחר משא"כ במיתה עיי' ח" סס"י על דבר אמת.
)קל"א( ]קל"ד[.Ë ‰˙ÚÂנראה מה יהיה בסימני גופו וכליו .סימני גופו
ÔÎÂחצי טיכל רשו באותיות הנ"ל ואותו חצי טיכל המה כחירגא דיומא דלא שמיה ,כי עיור עי
אחת פשוט שאפי' סימ אמצעי לא הוי ,ואי זה עני
מתאי לאותו חצי טיכל הנשאר בבית הנה לפלוגתת מ"ב שבט"ז סקל"א בא צמצ מקו
סברא זו דשתי חתיכות המתאימות סמכינ עלי' השומא בעי ימי או באבר פלוני דצמצו המקו
באיסור בש"ס ופוסקי ומבואר בש"ע י"ד סי' פ"ג הוה סימ כמו נקב יש בצד אות פלונית ,אבל נקב
סעי' ד' .וכבר הארי בתשו' חכ צבי סי' ל"ט דג בימי הגט או בשמאלו לא הוי סימ מובהק ,אפי'
בזמ הזה סמכינ אבקיאותא דיד דלא כט"ז ]יור"ד[ בתיבה פלונית ,דוקא בצמצו מקו באות פלונית,
סס"י ק"א ,אע"ג דסס"י ק"א כבר נתבטל חד בתרי וה"ה שומא מצמצ בצד ימי של אבר פלוני ,אבל
מ התורה ,מ"מ האי דסי' פ"ג לא משמע דאיירי נקטעה אצבע ימינו או שמאלו לא הוי סימ ,ומכ"ש
ברובא טהורי ואפ"ה סמכינ אמתאימות .ומ"מ עיור עי דשכיחא טובא בימי או בשמאל .Êובתשו'
הכא בחומרא דא"א לא בעינא למסמכא אה לחודא, ב"י )דיני גמסל"ת סי' יב( כ' דנקבי הרבה בפני ע"י
אי לא בצירו רשו שמו ושמה ,וארוש לחוד נמי חולי בלאט"רי הוי סימ מובהק שאינו נמצא בא'
לא דהא בגט איכא נמי תרווייהו שמו ושמה ואביו מאל נראה במדינתו דיבר דחולי בלאט"רי לא
ועירו ,ומ"מ בעי נמי סימ בכיס וארנקי ,אע"ג דהת שכיח א' מיני אל אבל במדינתינו דמכה מהלכת
בהוחזקו שני יוס ב שמעו מיירי .ועוד גט שאני היא בכל זמ ועיד אז אפי' עיור עי מחמת שכיחא
כנ"ל .מ"מ אי דעתי להקל בלא ראיות ברורות טובא ,Áומכ"ש במי שנטבע במי אפשר עינו נימוק
כשמש אבל בצירו מתאימות ע היכר הרוש וכ
צירו געשטערצט כתונת ע הרוש ,בודאי הוי סי' בחורו ע"י סבה מסבת המיתה.
מובהק בשני אלו.È ÔÎÂנמי בהרת אדומות ושחורות ברגלו לא כלו
‡· Ïט"ע בכליו שהזכיר פר"מ בתשו' ,לא נ"ל הוא דאפי' הי' לו אות פצעי ממש שראו בו
הרופאי בחייו לא הי' אפשר להעיד דאפשר אלו
לסמו עליו אחר ששהו ט"ו יו במי נעשה ע"י הטביעה וע"י אכילת דגי דאכלו כורי
ונתקלקלו וג כיו שידעו הטביעה אמרו בדדמי, לחסא )יבמות קכא ,ב( וע"י נג באבני ועפר ,ומכ"ש
שאי כא אלא בהרת שעשוי הוא בשר המת שבמי
ובג"ע לא נזכר טב"ע בכליו כלל. להשתנות לבהרת כאלו ,ומא ספו ומא חשוב
‰ ‰Âבחידושי ‡Èביארתי הא דקאמר הש"ס כליו להתיר עגונה ע"י סימני כאלו.
בחיורי וסומקי ולא אמר כליו בצבעא ומ"ט È ÓÈÒבגדיו רוי"ט געשטרייפט ד' כנפות ואנגנעטי
פרט חיורי וסומקי דהוי אור שלא לצור .ע"כ היה
נלע"ד דקשה להש"ס כיו דכבר אשמועינ דגופו מכנסי היינו חיורי וסומקא דאי מעידי'
ארו וגו לא סמכינ כ"ש כליו בציבעי ,אלא ע"כ עליה ופשוט .א כתונת געשטערצט פירוש מהופ
.Á 'ÈÒ ÏÈÚÏ ÔÈÈÚ .Ê
ÈÂˆÓ ÈÏÂÁ ‰Ê Ôȇ Â È ÓÊ· Ï·‡ ÈÂˆÓ ‰È‰ ‰Ê ÈÏÂÁ Ò"˙Á‰ ÔÓÊ·˘ ·˙΄ ÊË 'ÈÒ ÏÈÚÂ‰Ï „ÓÏÓ ˙"¢·Â Ì‚Â ‰"„ Î 'ÈÒ ·"Á ÔÏ‰Ï ·˙Î ÔΠ.Á
.·Ï ˙‡ ÌÈ ÓÈÒ‰ ÁÂÏ ‰"Á Ù"‰ˆÂ‡ ‰‡¯Â ‰Ê ÏÚ ÍÂÓÒÏ ˘È Ô ·¯„ ¯ÂÒ‡ ˜¯ ‡ÎÈÏ·Â ÈÚˆÓ‡ ÔÓÈÒ ˙ÂÁÙ‰ ÏÎÏ È‰ Ò"˙Á‰Ï Û‡Â
.‰¯Ú‰· Ì˘ ÔÈÂˆÓ˘ ‰Ó·Â ‰Ò 'ÈÒ ÏÈÚÏ Â È·¯ Î"˘Ó ÔÈÈÚ .Ë
.‰Ò 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .È
.·"Á Ó"· Ò"˙Á 'ÈÁ ÛÂÒ·˘ ‡˙Èȯ‡„ ÌÈ ÓÈÒ„ ‡È‚ÂÒÏ Â˙ ÂÂÎ .‡È