Page 407 - 4
P. 407
ÊÒ˘ ¯ÙÂÒ סימ צב Ì˙Á
ברגלו אפי' סימ אמצעי לא הוי ,ומ"מ לקמ אי"ה הא פשיטא א היה כל כליו חיורי או סומקי וכהאי
נעשנו סני . גוני לא סמכינ דהוי ק"ו מגופו ארו וגו ,א קמ"ל
בחיורי וסומקי תרויהו שנתנו בו סימ שהי' מכנסי
][¯ÊÂÚ‰ Ô·‡ ÏÚ· Ï˘ ¯˙ȉ סומקי ומעיל חיורי ובתי שוקיי ירקי וכי האי גוני
וה"א הצירו יחשב לסימ דרחוק הוא שיזדמ עוד
„·¯ Èהגאו מהו' עוזר בתשובה הובא בס' באר א' מלבוש בצירו בגדיו כאלו דוקא קמ"ל אפ"ה לא
סמכי' והנה אע"פ שביארתי כ מ"מ הכא נ"ל הואיל
היטב „Èבאריכות דבמי שאי לה סו ושהו וכבר אית ל סימני מובהקי ביותר בכתונת וטיכל
כדי יציאת נפש דליכא אלא איסורא דרבנ מועיל שפיר נצר לזה עוד ג סומקי דארבע כנפות
סימ אמצעי לכ"ע דבאיסורא דרבנ סגי בהכי ,וג ואנגנעט ירוק דמכנסי שלו באופ שנאמר שהבגדי
בתשו' נודע ביהודא ]מהדו"ק סי' מג[ ÂËראיתי פי' אחד המצורפי האלו המה בלי ספק ופקפוק בגדיו של
כ ,ודבריה צ"ע ממ"ש תוס' ר"פ האשה שלו
)קטו ,ב( דעובדא דשני ת"ח היו סימני מובהקי בעל האשה בערל ב פנחס בעל האשה הענדל.
למ"ד סימני דאורייתא ע"ש ד"ה וקאמרו סימני .
הרי קמ אפי' במשאל"ס ובת"ח דאית להו קלא ‰˙ÚÓÂנבוא לחששא דשאלה הנה ידועי דברי
וה"ל תרי מיעוטא כמו שביארתי לעיל ,ואפ"ה בעי
תוס' סימני מובהקי ביותר ,ש"מ משו חומרא ש" ח"מ ססי' ס"ה )סקכ"ו( דלרי"
ורמב" לא חיישינ ,וכבר הביאו זה כל האחרוני
דאשת איש מחמרינ אפי' כי הא. וג דגול מרבבה בגליו ש"ע )אה"ע סי' יז סע' כד(
ציי עליו .אבל אי דרכי להתיר ע"י סמיכה על דעות
‰ ‰Âאומר אני אי כדברי הגאוני הנ"ל הה"נ דלא א לא אמצא הסכמות כל או לכל הפחות רוב
החולקי כי דבר זה נמסר לגדולי להכריע ,אבל
חיישינ במשאל"ס ,ולפ"ז י"ל דהרי התוס' איש כמוני מה כחי .והנה לדעת הפוסקי החוששי
פסקו לא חיישינ לשאלה מכח ה שינויי דחיורי לשאלה ,יש כא סברות להקל ,סברת מהר"ל מפראג,
וסומקי כמ"ש תוס' ביבמות ק"כ ע"ב ד"ה כליו וכו' סברת תשו' מהו' עוזר ,סברת מהרמ"פ ·Èועוד מה
מיהו למסקנא וכו' ע"ש .ונראה דהפוסקי דחיישינ
לשאלה ס"ל דודאי לכל השינויי שבש"ס חיישינ שלדעתי יש להמציא כא .
בדאורייתא לשאלה ובדרבנ לא חיישינ ,א בהא
פליגי הני שינויי ,דבבכורות מ"ו ע"ב פליגי תרי ][‚‡¯ÙÓ Ï"¯‰Ó Ï˘ ¯˙ȉ
לישנא אי מ התורה בעי פרצו פני ע החוט או
סגי בחד ורק משו חומרא דא"א בעי תרוויהו ע"ש. ‰ ‰סברת מהר"ל מפראג היכי דאיכא סי' אמצעי
̇Âכ י"ל ה לישני דחיורי וסומקי אזיל לה בגו ,א"כ לה לישנא דסימני דאורייתא
מותרת ולה לישנא דסי' לאו דאורייתא לא אתאינ
לישנא דמ התורה סגי בחד ,ואפ"ה אמר לחשש שאלה ויפה דחה הב"ש )סקס"ט( .וכוונתו
במתניתי אי ליכא תרווייהו פרצו פני ע החוט מבואר דחזינ אי סימני דאורייתא פי' דלא חיישינ
אע"ג דאיכא חד מינייהו וליכא אלא איסור דרבנ דילמא איתרמי סימ כסימ ,ואפ"ה חיישינ לשאלה,
אפ"ה לא סמכינ אסימני כליו )וא"כ( ]ו[ליכא דהאי איתרמי טפי דאד משאיל כליו ,מכ"ש אי
למימר משו שאלה הא לדרבנ לא חיישינ לשאלה, סימני לאו דאורייתא משו דחיישינ דאיתרמי סי',
ע"כ חידש לנו בחיורי וסומקי .נמצא להני גאוני כ"ש דניחוש דאתרמי שאילת כלי ,ואפי' כלי דלא
דחששו לשאלה בדאורייתא ע"כ יודו דבדרבנ לא מושלי אפשר דחיישינ ,רק מה שחידש ח"צ )סי'
חיישינ לשאלה ,והתוס' דס"ל דבה שינויא דחיורי קלד( דהוה שאלה דיחיד דנימא שהשאיל לזה שהי'
וסומקי הדר ביה לגמרי משאלה ומשו"ה פסקו דלא לו ג כ סימ אמצעי כזה ובזה הארכתי בתשובה,‚È
חיישינ לשאלה כלל אינהו לא ס"ל לחלק בי א פה אינו עני דכבר כתבתי לע"ד עיור עינו ובהרת
דאורייתא לדרבנ משו"ה כי גבי ב' ת"ח דבעי
סימני מובהקי .
.‰·Â˘˙‰ ͢Ӊ· ÔÏ‰Ï ÍÎ ÏÚ ‰‡¯ .·È
.‰ˆ 'ÈÒ ÔωÏ .Ì˘ ‚È ‰¯Ú‰·Â Ê 'ÈÒ ÏÈÚÏ ÔÈÈÚ .‚È
.¯ÊÂÚ‰ Ô·‡ ÏÚ·Ó ˙·¢˙ ˘Ï˘ ÂÙÂÒ·Â (‚"Ș˙) ·Ëȉ ¯‡· ÌÚ Ú"¢ Ï"¯ .„È
.Ë"ˆ˜Ò ÊÈ 'ÈÒ Ú"‰‡ ˘"˙Ù 'ÈÚ .ÂË
