Page 409 - 4
P. 409
Ì˙Áסימ צג ËÒ˘ ¯ÙÂÒ
ÏηÂזאת מיראי הוראה אני ,א תשיג היתרא המלבושי ,ושוב כיו דלא הוחזקו שמו כשמו תו
ליכא למיחש לאיניש דעלמא .ואי לומר דלמא
מגאו אחד אשר יתנה בתנאי לצר עוד ב הכתונת והטיכל לבד השאיל ולא החלי וכיו
תורה אחד עמו ,הרי דעתי מצורפת ,ומטינא שיבא שהשאיל לא הו"מ השואל להסיר הרוש וכיו
מכשורא .א א לא יאמר בה לא איסור ולא היתר, דלא השאיל אלא ב' אלו לא הוי שאלת כל מלבושיו
אזי לא יסמכו על דברי הנ"ל אלא אחר שתמתי ב' ושארי מלבושיו אי בה אלא סי' חיורי וסומקי
שני שיאבד זכרו ג"כ ,ויהיה תרי דרבנ ,כי עדיי והדרא חששא למקומה ,ז"א ,לזה הנחתי לעיל
לבי נקפי בשיעור שיהוי יציאת נפש הנ"ל ,ואז ישבו במונח דכיו דסימ מובהק בשני אלו ,תו נצר ג
ב"ד של ג' ויעיינו בדברי אלו ויתירו האשה הענדל סימ איד מלבושי דחיורי וסומקי ונימא הואיל
ואשכחנא גבי הדדי הנ ב' שיש בה רוש ע הנ
אשת בערל ב פנחס מק"ק פאקש. חיורי וסומקי מיש שיי להדדי ,וכיו דהנ תרי לא
החלי דאל"כ היה איד מסיר הרוש ואת כל
‰ ‰Âבמרדכי יבמות סי' צ"א הנ"ל איתא ד' שני , מלבושיו לא השאיל ,א כ זה הוא בער ב פנחס
ונ"ל בזמנינו דקביעא דואר ËÈבכל אתר ויכול בעל האשה הענדל.
לכתוב לביתו סגי בפחות ,והואיל וחזינ דחז"ל
החמירו במינקת ולא חשו לעיגו של ב' )וג'( שני ۯˆÓÂעוד לזה דנטבע במשאל"ס ה"ל איסור
ע"כ מסתייעא שתמתי ב' שני . דרבנ ,ולסני בעלמא נימא נמי הואיל
ונמצא עיור ורגלי לקוי בבהרת משונות כמו שהיה
.‰‡È‚˘Â ˙ÂÚËÓ È ÏÈˆÈ '‰Â È˙·˙Î „"ÚÏ ‰
.˜"ÙÏ Á"Ú˜˙ ·‡ 'Ê '‡ ÌÂÈ ·"Ù רגיל למצוא אצל בער הנ"ל.
.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó
‚ˆ ÔÓÈÒ
]‡[Ô‰ÎÏ ¯ÓÂÓ ˙ ÓÏ
‰ ‰הגאו הנ"ל לא נסתפק אלא לשיטת הר"א ˘‚ÏÙÂÓ‰ ‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ ‰"‰ ÔÂÈÏÚ „È„ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ
˜"˜„ „"·‡ È" ‡¯ÈÙ˘ Ô˙ Â"‰Ó ˙"˘Î ÌÒ¯ÂÙÓÂ
מרעגנשבורג בהגה"ה מרדכי פ' החול סי'
ק"ז ונדפס ש בערבוב שלא במקומו כי צרי להיות ‡.‡"ÚÈ ˘‡ÓÏ
לעיל סי' ק"ו כי ש מקומו וכ מבואר למעיי
בתה"ד סי' רכ"ג ובתשו' מהר"י מינ )סי' יב( יע"ש. Â˙¯˜Èהגיעני נידו אלמנת אחד מהפורשי מדרכי
ויע דברי הגה"ה מרדכי אלו בנויי על דברי
המרדכי פרק החול סי' כ"ח ,ע"כ תחלה יתבארו ישראל והרי יד בכל התורה כולה מחילול
דברי המרדכי והגה"ה מרדכי אי"ה וממילא רוחא
שבת בפרהסיא כמה פעמי בפני עשרה מישראל
שמעתא בעזה"י.
ולא חסר כלו אלא שלא נטמע בי הישמעאלי ולא
][‰ˆÈÏÁÏ ˜˜ÂÊ È‡ ¯ÓÂÓ
קיבל דברי חבירות בפני חבר לאיש משחית אבל
È΄¯Ó‰פרק החול סי' כ"ח מייתי דעת רבינו
זולת זה הרי הוא מומר גמור לכל הלכותיו ועתה
גרשו דמומר זוקק לחליצה ,כי היכי
דקדושיו קדושי וגטו גט ה"נ זקוקתו זקוקה מעליא נשתדכה אלמנתו לכה ומספקא לי' לפר"מ אי שרי'
היא .ור' יהודאי גאו כ' א בשעה שנישאית כבר
לכה א הוה בעילת מומר כבעילת נכרי ופוסל
לכהונה כאשר ישב על מדוכא זו הגאו בס' אבני
מילואי סי' ז' סקי"ג והניח בצ"ע‡ .א להתירה
לכה אולי עכ"פ יש לאסור מדרבנ ובקש ממני
לחוות דעתי הקלושה למעשה בזה.
.„ÂÚ ÁϘ 'ÈÒ ·"Á ÔωÏ ,Á ,‚ ,ÁÓ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ - ˜"Óη  ȷ¯ ψ‡ ¯ÎÊ Â¯ÎÊ „·‡ ÔÈ ÚÏ Â È ÓÊ· ‰Ê ¯˙ȉ .ËÈ
‚ˆ ÔÓÈÒ
‡ÔÎ˙È„ ÌÂ˘Ó .ԉΠ‰ÏÚ· 'Èه ÂÏ ˙¯˙ÂÓ Â˙˘‡ Ô‰· ¯ÊÁ Â˙˘‡Â ‡Â‰ ¯ÈÓ‰˘ χ¯˘È :‡È 'ÚÒ ÏÈÚÏ Ì˘ ‡"Ó¯ ˙‰‚‰· ‡ȷ‰ ‡Ï„ ‡‰Â .
˘.¯˙ȉ· ‰ÏÈÁ˙· ˙‡˘ ‰˙ȉ„ ˯ٷ „·ÚÈ„·Ï ‰ÏÈÁ˙ÎÏ ÔÈ· ˜ÏÁÏ ˘È