Page 411 - 4

‫‪ Ì˙Á‬סימ צג ‪‡Ú˘ ¯ÙÂÒ‬‬

‫אר"י והוא אמר כ לקמ פ"א ע"ב ואס"ד דמיירי חטאת בשוגג משא"כ הכא‪ .‬וא"כ איננו ערוה וכדברי‬

‫בהמיר לא שיי חזקה אי עושה בעילת זנות‪ ,‬אע"כ ש"ס יבמות מ"ה ע"א הנ"ל וממילא אינו פוסל‬

‫לכהונה בביאתו‪.‬‬ ‫לא איירי בהמיר וא"כ לא שיי חשש זנות‪.‬‬

‫]‡˘˙ ‪[‡ÈÒ‰¯Ù· ˙·˘ ÏÏÈÁ˘ Ô‰Î‬‬ ‫] ‪[χ¯˘È ˙· ÏÚ ‡·‰ ȯÎ‬‬

‫‡‪ ‡Ï‬שמ"מ כתב באבני מלואי הנ"ל אולי מדרבנ‬ ‫‪ „"‰˙‰Â‬הקשה על שיטה זו דהתוס' כ' ספ"ק‬

‫פוסל‪ .‬ולפע"ד זה לא ס"ד דגזרו רבנ ע"ז‬ ‫דיבמות הנ"ל )טז‪ ,‬ב ד"ה קסבר( דאפילו‬
‫ואפילו מ התורה הי' קשה קצת‪ ,‬דא"כ כה שחילל‬ ‫למ"ד נכרי ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר‬
‫שבת וכדומה ושב בתשובה אשתו אסורה לו לקיימה‬ ‫אינו אלא מדרבנ ‪ ,‬דה דחייבי מיתה דקנאי פוגעי‬
‫ודרכי' דרכי נוע ‪ ,‬ומ"מ אי הוה אסור מ התורה או‬ ‫גרע אפי' מחייבי לאוי דעלמא משו דבצינעה מותר‬
‫אפילו רק מדרבנ ותנינא לה בהדיא אסור לנו‬ ‫ע"ש בתוס'‪ .‬וא"כ מכ"ש הא אנ קיי"ל נכרי ועבד‬
‫להרהר ח"ו‪ ,‬אבל כיו דלא מצינו כ לחז"ל נאמר‬ ‫הבא על בת ישראל הולד כשר )יבמות מה‪ ,‬ב(‪ ,‬וע"כ‬
‫בודאי לא גזרו על ככה לנעול דלת בפני בעלי‬ ‫מטע הנ"ל משו דבצינעה מותר‪ ,‬ושוב הדרינ‬
‫תשובה‪ ,‬ועשו תקנת מריש נגד די תורה שלא לנעול‬ ‫אע"פ שחטא ישראל הוא אפי' לעני חיתו נמי‪ .‬זו‬
‫דלת בפני בעלי תשובה‪ ,‬מכ"ש שלא יתקנו תקנה‬
‫לקלקלה לכופו לגרש את אשתו ועל ידי זה ימנע ולא‬ ‫היא כוונת תה"ד‪.‬‬

‫ישוב‚‪.‬‬ ‫]‪˙· ÏÚ·‰ ȯΠ ˙ÈÓ¯‡ ÏÚ·‰ χ¯˘È‬‬
‫‪[χ¯˘È‬‬
‫‪ „"ÚÙÏÂ‬להביא ראיה דמדאורייתא שריא עכ"פ‪,‬‬
‫‪ È ·‡·Â‬מילואי )סי' טז סק"ה( כתב דס"ל להר"א‬
‫דבקדושי ע"ח ע"ב והאלמנה אשר תהיה‬
‫אלמנה מכה יקחו‪ ,‬נדחק ש"ס מקצת כהני יקחו‪.‬‬ ‫דנהי בישראל הבועל ארמית יש חילוק בי‬
‫וחפשתי באברבנאל וברד"ק ולא מצאו פי' פשוט‬ ‫צינעא לפרהסיא מ"מ בנכרי הבועל בת ישראל אי‬
‫במקרא הלז‪ .‬ובימי חורפי שמעתי בש מפרש אחד„‬ ‫חילוק‪ .‬ועוד בצינעא נמי כרת מיהא איכא‪ ,‬והיינו‬
‫פי' פשוט‪ ,‬כי הפרשה ]מיירי[ מתעות ב"י מאחרי ה'‬ ‫מש"ס סנהדרי )סנהדרי פג‪ ,‬א( אקריוהו לרב בחלמא‬
‫ובחר ה' בבני צדוק לשרתו‪ ,‬ונחשדו כל נשי בזנות‪,‬‬ ‫יכרת ה' לאיש אשר יעשנה‪ ,‬ומאחר שיש לקיי‬
‫ולא הותר לכהני אלא או בתולת ישראל או אלמנת‬ ‫שיטת )הרא"ש( ]הר"א[ יש להסתפק שבעילתו פוסל‬
‫כהני בני צדוק‪ ,‬לאפוקי אלמנת ישראל שהמה‬ ‫לכהונה כערוה‪ ,‬אלא שעמד נגדו ש"ס יבמות מ"ה‬
‫בספק זונות‪ .‬כ שמעתי והוא פי' הגו ‪ .‬ותימה על‬ ‫]ע"א[ דאי ממזר מגוי ועבד משו שאי ממזר אלא‬
‫ש"ס דלא מפרש הכי‪ ,‬וצ"ל נשותיה לא הוה מפקרי‬ ‫מאיסור ערוה וכרת והכי קיי"ל‪ .‬א"כ מבואר דאע"ג‬
‫דפוגעי בו קנאי וחייב כרת נמי מדברי קבלה מ"מ‬
‫ומשו"ה לא מפרש ש"ס הכי‪.‰‬‬
‫]ביאת כותי[ לא הוה ערוה‪ .‬אלו דבריו‪.‬‬
‫‡‪ Ì Ó‬אס"ד אשת מומר מיתסרי לכה ע"י ביאת‬
‫‪ È ‡Â‬אוסי על דבריו דאמרינ בש"ס מגילה כ"ה‬
‫בעלה א"כ נאסרו כל נשי הדור ההוא ע"י‬
‫ביאת בעליה המומרי' לע"ז ומתפרש קרא כפשוטו‬ ‫ע"א האומר מזרע לא תת להעביר למול לא‬
‫וצ"ע על ש"ס קדושי הנ"ל‪ .‬אע"כ מוכח דעכ"פ לא‬ ‫עברה בארמות' משתקי אותו בנזיפה‪ .‬וכ' רש"י ז"ל‬
‫פסלה מכהונה אפי' לר' אברה ‪ ,‬והטע דפסול‬ ‫שעוקר הכתוב ממשמעותי' ומחייב ונות כרת לבא‬
‫כהונה נפיק מקרא דכי תהיה לאיש זר או מקרא‬ ‫על הכותית ומחייב חטאת על השוגג ומיתת ב"ד על‬
‫דאלמנה וגרושה לאפוקי נכרי דלית לה אלמנות‬ ‫המזיד בהתראה עכ"ל‪ .‬הארי בזה לומר אע"פ‬
‫וגירושי ‪ ,‬והכא אפי' להר"א דלית ליה קדושי מ"מ‬ ‫שמחייב כרת בצינעא וקנאי פוגעי בו בפרהסיא‪,‬‬
‫מקרי בר הויה‪ ,‬דהרי אי הדר בתשובה יש לו קדושי‬ ‫מ"מ אינו דומה לעריות שיש בו מיתת ב"ד וג‬

‫ולא גרע מקט במס' גטי פ"ה ע"א ע"ש‪.‬‬

‫‚‪.‡ ‰¯Ú‰· ÏÈÚÏ ÌȯÓÂÓ ÌÚ ÔÂ˙ÈÁ ÔÈ Ú·  ȷ¯ Î"˘Ó ‚Ù 'ÈÒ Â"Á· ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‬‬
‫„‪.˘"Ú ÔÓ ˘¯˘ ˜"„¯Ï ÌÈ˘¯˘‰ ¯ÙÒÓ ÔÎ Â È·¯ ‡È·‰ ‡È·‰ È„Ó ‰"„ Ë"Ó 'ÈÒ ·"Á Ú"‰‡· ÔÏ‰Ï .‬‬

‫‪.‰¯ËÙ‰· ¯ÂÓ‡ ˙˘¯Ù ˙"‰Ú Ò"˙Á· Ì‚ 'ÈÚ .‰‬‬