Page 416 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˘‪ÂÚ‬‬

‫משו עבידא לגלוי ולא מצי לאשתמוטי והכא‬ ‫ראיתי ולא שמעתיו כי אלו כ הייתי מכחישו בפניו‬
‫משתמיט לומר נתכונתי להכשיל ישראל‪.‬‬ ‫דלדידי לא מהימ ע"כ צרפו לזה דמסבר' מהימ‬
‫דמלתא דעבידא לגלויי ושוב לא כל כמיני' למימר‬
‫‪ ÈÎÂ‬האי גוני משמע לי מתוס' פ' אי מעמידי כ"ז‬
‫לא מהימ לי‪.‬‬
‫ע"ב ד"ה כל וכו' מפני שהי' שונאו וכו' א‬
‫מומחה לרבי וכו' דנ"ל כוונת דרופא אפי' אומ‬ ‫‪ ‰ÊÂ‬בעצמו נ"ל פי' דברי הרי" דיבמות גבי‬
‫שאינו ממונה לרבי אינו מרע אומנתו בזה שיתנצל‬
‫לומר רציתי להרוג ישראל ואי אומנת רפואתו‬ ‫אשתמודעינהי בפ' החול ל"ט ע"ב‪ ,‬דכיו‬
‫דתחילת העדות אינו לא על ממו ולא על ערוה‪ ,‬א"כ‬
‫מיגרע בכ ‪.‬‬ ‫מהימ ככל ע"א באיסורי ‪ ,‬ושוב כיו שהוקבע‬
‫הדבר ע"פ ע"א שוב עושי מעשה ג לממו‬
‫]‪[‡ÏÈÙ˜ ˙ÓÈÚË‬‬ ‫ולמלקות‪ ,‬א לשלא יאמר אד לדידי לא מהימ האי‬
‫עד‪ ,‬לכ מצרפי לזה גילוי מילתא בעלמא הוא‪.‬‬
‫‪ ˙‡¯Â Â‬נפלאתי על הגאוני שנתחבטו בדברי‬ ‫ומבואר מזה אפילו אשתמודעונהו דחשיב ריב"ש‬
‫בהדי הנ דאפשר לברר בשעתו נמי לא הוי סמוכה‬
‫רש"י דחולי צ"ז ע"א ד"ה ליטעמי'‬ ‫דאורייתא‪ .‬ועיי' נדה מ"ח ע"ב גבי תו הפרק אי‬
‫קפילא והלא שפתיו ברור מללו מסל"ת שלא יודיעהו‬
‫שאיסור והיתר תלוי בו‪ ,‬רצונו דודאי מסל"ת ממש‬ ‫נשי נאמנות‪.È‬‬
‫לא מהימ באיסורי' רק קפילא דלא מרע אומנתו‪,‬‬
‫וא כ צרי שיודיעוהו שרצונו לידע איזה טע יש‬ ‫]‪[˙"ÏÒÓ È‚ ˙„Ú‬‬
‫בתבשיל זה‪ ,‬א בהא יהא לפי תומו שלא יודיעוהו‬
‫שאיסור והיתר תלוי בו‪ ,‬דא ידע זה חיישי' דישקר‬ ‫‡‪ Ì Ó‬בעני עדות גוי מסיח לפי תומו‪ ,‬בעני זה יש‬
‫ואומנתו לא יגרע שיאמר שעשה כ להכשיל את‬
‫לעיי במתני' יבמות קכ"א ע"ב בישראל‬
‫ישראל וזה ברור לפע"ד‪.‬‬ ‫אע"פ שמתכוו ובנוסחת המשניות וכ הוא בנוסחת‬
‫הירושלמי בישראל עד שיכוו וכ משמע ש‬
‫]˙‪[¯ÂÒȇ ˙ÓÈÚË ÔÈ Ú· È˙ÏÙ‰ ÏÚ ‰‰ÈÓ‬‬ ‫בירושלמי דמסיק אי הלכה כריב"ב דלא בעי עד‬
‫שיתכו אלא אפי' אינו מתכו ‪ .‬וכ נ"ל גי' רש"י ונ"י‬
‫‪ ‰ÓÂ‬שהמציא פלתי )סי' צח סק"ב( המצאה דמגמע‬ ‫שפירשו בישראל שיתכוי להעיד‪ ,‬והקשה בתי"ט‬
‫אפי' נתכו להתיר נמי‪ ,‬ואי גרסינ עד שיתכו א"ש‬
‫ופולט תמוה‪ ,‬דעכ"פ הנאה איכא ואסור בבשר‬ ‫דסגי בשיתכו להעיד אפי' לא יתכו להתיר‪ ,‬אבל‬
‫וחלב‪ .‬ודברי תוס' ברכות י"ד ע"א ד"ה טוע וכו'‬ ‫עכ"פ בעי שיתכו להעיד עכ"פ‪ ,‬והטע דהרי עיקור‬
‫מגומגמי קצת כמבואר ש ד"ה או דלמא ובמג"א‬ ‫נאמנתו משו דמילתא דעבידא לגלוי לא משקרי‬
‫סי' תקפ"ז סק"א‪ ,‬ומ"ש נ"ל נכו בעה"י‪ .‬וה"נ‬ ‫משו שא יבוא ההורג ברגליו לא מצי לאשתמוטי‪,‬‬
‫דכוותיה הטע שהגוי יתנצל לומר כוונתי הי'‬ ‫וס"ל לריב"ב א לא יתכו להעיד ה"ל כמו מילתא‬
‫להכשיל ולפ"ז גוי השואל גוי אחר ואי הנשאל יודע‬ ‫דלא רמיא ]עליה[ אמר לה ולאו אדעתיה ומצי‬
‫כלל שהשואל הוא שלוח מישראל פשיטא דעדיפא‬ ‫לאשתמוטי‪ ,‬אע"ג דריב"ב מודה בגוי מהימ אע"ג‬
‫עדותו מסת מסל"ת ולא הבנתי טע החולקי ‪ ‡È‬על‬ ‫דלא מתכוו להעיד מ"מ בישראל דאפשר לברורי‬
‫תה"ד )סי' קלט( בזה האופ ‪ .‬ואולי ס"ל דטע מתכוו‬ ‫טפי שיתכוו להעיד עדי טפי‪ ,‬ומיהו לא קיי"ל‬
‫להעיד הוא משו דלא מצינו בתורה בגוי שו עני‬ ‫כריב"ב בהא ובישראל נאמ אפי' לא מתכוו ‪ ,‬ובנכרי‬
‫עדות אפי' בדבר שע"א ואשה כשירי כגו סוטה‬ ‫בעי שלא יתכוו דוקא וקיי"ל אפילו מכוו להעיד‬
‫ועגלה ערופה וכולי האי לא אקילו רבנ א יראה‬ ‫פסול‪ ,‬וטעמא כל שמתכוו להעיד אמרי' יודע הוא‬
‫ממנו שו עני עדות ודוחק‪ .‬וכ נראה ממתני' שלהי‬ ‫שאיסור והיתר תלוי בזה ואפי' נימא שאי גוי מכוו‬
‫יבמות דלר"ע עדי מסל"ת מאשה מכוונת להעיד‬ ‫להכשיל א לא נהנה מ"מ הכא פיה דבר שוא ורק‬

‫‪.‰Ú˜ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ Ò"˙Á ˙"¢· ÏÈÚÏÂ Ì˘ ÔÈËÈ‚ Ò"˙Á 'ÈÁ· ‰‡¯ .È‬‬
‫‪.Ï" ͇ ‰"„ÂÒ ÔÏ‰Ï ‡·ÂÓ ‚ 'ÈÒ Ô"¯‰ ˙"¢ ‰‡¯ .‡È‬‬