Page 420 - 4
P. 420
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ ˘Ù
ומה יוסי תת פלפלת כל שהוא להוסי משלנו. נכה רגלי טובא .זה אינו דומה לכא דנכה רגלי
וצריכי אנו לחוש לכל החומרות ,דאע"ג דכ' ופיסח שכיחי טובא ועיי קונטרס עגונות סי' קל"ו
מהר"ל מפראג )הובא בב"ש סקס"ט( סי' בגופו וט"ע אבל שלא יהיה נכה רגלי ושני קנעכיל שבשני
בבגדיו סמכינ ממ"נ ,דע"כ לא אמרי בש"ס חיישינ רגליו מהופכי ועקומות לבד זהו סי' מובהק
לשאלה אלא ללישנא סי' דאורייתא אבל אי סי' לאו לפענ"ד .ועיי בקונטרס עגונות סי' קכ"ד מי שיש לו
דאו' לא אתינ להאי חששא .כבר כתב הב"ח ]בשו"ת רוש בראשו כעי חתיכה הוה סי' מובהק דכל סימ
הב"ח הישנות סי' פו[ דאפי' אי אינו מוכח מ"מ שאלה בגו הוה סימ מובהק וזה עדי מגבשושית שעל
סברה חיצונה היא ולכל הלשונות חוששי לה.
והב"ש )ש ( כתב דעכ"פ אי סי' לאו דאורייתא איכא החוט עכ"ל.
למיחש לשאלה אפילו בט"ע בכליו ,וסברה גדולה
ונכונה היא דהרי חזינ למ"ד סי' דאורייתא ולא ˙·Â˘˙·Âמהרמ"ל עצמו סי' קכ"ח כתב על מי
חששו תורה לאיתרמי סימ כסימ מ"מ לחד לישנא
חיישינ לשאלה דלמא איתרמי דסי' ושאל לו כליו שהיה צוארו עקו שהוא סי' מובהק
אלמא טפי איכא למיחש איתרמי דשאלה מאיתרמי וכ' כיו שחוטמו עקומה וחוטמו שקועה הרבה הוה
דסי' וכיו דקיי"ל סימני לאו דאורייתא ואפי' בסי' סי' מובהק .א"כ ה"ה בניד דיד דהא גבשושית על
חיישינ לאתרמי מכ"ש דחיישינ דאיתרמי ששאל לו חוטמו אפשר הוא שימצא באנשי אחרי וכ
הכלי והוא דבר שהדעת נות .והריטב"א שבתשו' חוטמו שקועה וכו' עכצ"ל אפי' הוא דבר שאפשר
ב"י )דיני גוי מסל"ת סי' ז( וכ"כ חלקת מחוקק )סי' יז להמצא באחרי כיו שאינו שכיח ומצוי' בבני אד
סקמ"ב( דלמ"ד סי' לאו דאורייתא אפי' בכלי דלא מקרי סימ מובהק .ומייתי עוד ראיה מתשובות
הרא"ש )כלל נא סי' ו( שכ' שא אמר סימ מובהק
מושלי איכא למיחש. כגו חסר א' מאיבריו או יתיר ברגליו או בידו או
שו שינוי מאבריו סומכי עליו .א"כ כ"ש בניד
̘ӷÂאחר· כתבתי דאפשר להכריע דלה לישנא
דיד וכו' ע"ש במהרמ"ל.
דסימני דאורייתא ולא חיישינ לשאלה
כלל אלא כלי בחיורי וסומקי ,לאותו לשו די לנו ȯ‰שהוא גופא ז"ל על צוואר עקו סמ אע"ג
לומר דאי סי' ל"ד וחיישינ לאתרמי ה"נ חיישינ
לאיתרמי בשאלה .אבל כלי דלא מושלי מה"ת בסי' נ"ו לא סמ על נכה ב' רגליו ,אע"כ
לחוש לה דהו"ל לא שכיח כלל .א לה לישני לחלק דהאי שכיחי טובא והאי לא שכיחי והא דיל
דאפי' אי סי' דאורייתא ולא חיישינ לאיתרמי מ"מ לא שכיחי כלל אפי' באחד מאל ובשני רגלי מא
לאיתרמי דשאלה חיישינ ,א"כ נהי דלכלי דלא לימא ל דלא הוה כשני סימני .וא"כ הי' נ"ל פשוט
מושלי לא חיישינ מ"מ למ"ד סימני לאו דאורייתא להתיר על סי' זה לחוד א לא נזכר בעדות מי שראה
בחיי' מיכל שהי' לו ככה בקנעכיל שלו כי מה שראו
נחתינ דרגא וחיישינ אפי' לדלא מושלי אינשי. אותו קצת אנשי איטלע ברגלו אינו ראי' שיהי' לו
קנעכיל מעוק ומהופ ולא נזכר שאשתו אומרת
][· ,ÊÎ Ó"·„ ‡È‚ÂÒ· ÌÈ Â¯Á‡‰ ˙È˘Â˜Ï ·Â˘È שהכירה בבעלה מו זה מעול או בני עיר שראוהו
במרח אבל א יבורר שראו כ בחיי' .כנ"ל פשוט
שראוי לסמו על סי' זה.
‰ ‰Âרבי תמהו על שיטות אלו ,הרב"ש )סקס"ט( ][ÌÈ„‚·· ‰Ï‡˘ ˘˘Á
הקשה הא חזינ בש"ס אפי' בסי' כלי הגט ‰ ‰Âסימני בגדיו אפי' היה ב סימני מובהקי
חפיסא ודלוסקמא וקשור בכיס לא חיישינ בכלי
דלא מושלי .ועוד הקשו‚ אהנ"ל א"כ חמור בסי' או ט"ע ,ידוע פלוגתת הפוסקי אי קיי"ל
אוכ היכי מהדרינ מ התורה למ"ד סימני לאו חיישינ לשאלה או לא חיישינ ,ועמל הוא בעיני
להעתיק כל הדיני או להכריע מכח פלפולא כאחד
דאורייתא. מה הלא כבר קדמוני כל חכמי ישראל וכל אחד
מייתי ראיה לשיטתו ובא חברו וחקרו ודחה ראיתו
„"ÚÙÏÂלק"מ דהא כ' חמ"ח )סקמ"ב( לאו דוקא
שאלה ה"ה מכירה ואבידה .והריטב"א
·.È ˘‰ ÂÙ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .
‚.ÂÓ 'ÈÒ Ú"‰‡ ˙"„‰Ó ·Ï 'ÈÒ Ú"‰‡ ˜"È·Â ˙"¢·Â .Ì˘ Á"¯„Ó · ,ÊÎ Ó"· ‡"Ú¯ ˙¯Â˙ ‰‡¯ .