Page 427 - 4
P. 427

‫‪ Ì˙Á‬סימ צז ‪ÊÙ˘ ¯ÙÂÒ‬‬

‫מעדי כדמוכח מתוס' יבמות פ"ח ע"א ד"ה אתא‬                      ‫]‪[˙ÂËÈ˘‰ '· ÌÂÎÈÒ‬‬
‫וכו' וכמ"ש ש" ח"מ סי' מ"ו ס"ק ס"ו‪ .‬מ"מ הכא‬
‫משמע אפי' בכה"ג מהימ כמשמע מלשו רשב"א‬             ‫‪ ‡ˆÂȉ‬מדברינו אלו יש כא ב' שיטות לדינא בכל‬
‫בחי' קדושי שכ' שידועי לנו שיש לו אחי ולא‬
‫כתב שיש עדי אלא שידוע ומפורס לכולנו כנ"ל‬          ‫אחד יש חומר וקל‪ .‬לרש"י ורשב" ותוס'‬
‫וא"כ לפ"ז איתתא דא שריא עפ"י עדות בעלה שמת‬        ‫ורז"ה איכא קולא דמהימ אפי' לסתור החזקה‬
‫אחיו אחר שחפשנו בפעסט בספרי המתי של אנשי‬          ‫ומכ"ש לומר מת אחיו שאינו סותר החזקה א דוקא‬
‫צבא כמ"ש לעיל וא לא יהי' אפשר לברר תהי'‬           ‫במקו חזקה אבל ]במקו [ עדי לא מהימ כלל‬
                                                  ‫אפי' שלא לסתור החזקה והיינו חוש לה דב"ב‬
              ‫מותרת עפ"י שיטה זו‪.‬‬                 ‫ולהאי שיטה אי לנו שו היתר בנידו שלפנינו‪.Á‬‬

‫‪ ÔÚÈÂ‬כי באח מומר כתבו האחרוני שא יש דעות‬           ‫‡‪ Í‬שיטת רמב" ורשב"א וריטב"א ורי" ורמב"‬

‫להתיר בלא"ה נוכל לסמו ולהתירה לעלמא‬               ‫לכאורה כוותי' וכ להראב"ד בעני זה דלא‬
‫ע"כ א ימצא גאו אחד מופלג בהוראה המתיר‬             ‫מהימ לסתור החזקה א לומר מת אחיו מהימ לבר‬
‫למטינא שיבא מכשורי אבל מאתי לבד לא תצא‬            ‫מרמב" אליבא דרשב"א א אליבא דה"ה ג בזה‬
‫תורה והוראה וה' יצילנו משגיאות ויראינו מתורתו‬     ‫מהימ אבל לסתור החזקה לא מהימ כלל ולעומת‬
                                                  ‫זה מקילי שיאמי אפילו במקו עדי דהאי דחוש‬
                     ‫נפלאות‪.‬‬                      ‫לה לאו משו עדי הוא אלא משו שסתר החזקה‬
                                                  ‫לגמרי והנה דבר שכולנו יודעי' בלא הצטרכות‬
                                       ‫‪. "‡ „"Ή‬‬   ‫לקבלת עדות וכל איש ואשה וט יודעי' הדבר עדי‬
              ‫‪.˜"ÙÏ ·"ˆ˜˙ ÏÂχ È"„ '‡ ÌÂÈ ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪ʈ ÔÓÈÒ‬‬

‫]˙‪[ÔÈ˘Â¯È‚Â ÔÈ˘Â„È˜· ¯Â·È„ È„Î ÍÂ‬‬

‫דלמא הואיל והוא חד מעמא דארעא שאינו יודע בי‬       ‫˙‪˙ÓÁ · ˙‡¯Ï ‰ÎÊÈ ÌÈÈÁ ‡ÈÓ˘Ó ‡·¯ ‡ÓÏ˘ È˙È‬‬
‫ימינו לשמאלו‪ ,‬והיה סבור שכ הדי שיאמר הריני‬        ‫ˆ‪˙‚¯ÚÎ ÌÒ¯ÂÙÓ‰ ‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ ‰"‰ ÌÈÏ˘Â¯È ÔÂÈ‬‬
‫מבטל הגט‪ ,‬ומעיקרא נתכוו לומר ביטול הגט והי'‬       ‫‪È ÎÙ¢ ˙ÈÊ È ˆÚ‰ È „Ú È ·Î ·Â‰‡‰ È„ÈÓÏ˙ Ì˘·‰‬‬
‫פיו ולבו שוי ואיכא למיחש לביטול הגט‪ .‬אלו‬          ‫‪Èȇ· ˜"˜„ Ó"¯Â „"·‡ È" ˘"‡ ¯È‡Ó Â"‰Ó ˙"˘Î‬‬

                      ‫דבריו‪.‬‬                                                                  ‫‪.‡"ÚÈ‬‬

             ‫]„·¯‪[·Ï·˘ ÌÈ‬‬                         ‫‪ ÌÚÂ‬מכתבו הגיעני על נכו וע"ד המגרש שהיה לו‬

‫‡‪ ¯ÓÂ‬אני אפי' יהיה כ אי כא בית מיחוש דאע"ג‬        ‫לומר הנני מבטל מודעא ואיתקל לי' לישניה‬
                                                  ‫ואמר הריני מבטל הגט וחזר בו תו כדי דבור לומר‬
‫דחלוק זה נזכר בהר" דקידושי )מט‪ ,‬ב(‬
‫בסוגיא דדברי שבלב‪ ,‬מ"מ אינו עני לנדו דיד‬                        ‫הריני מבטל המודעא‪.‬‬
‫הת לבו וכוונתו רצויי ע מוצא שפתיו‪ ,‬כגו‬
‫שמזבי ארעא סת והרי ג כוונתו למכור‪ ,‬אלא‬            ‫‪ ·ÏÂ‬דמעלתו נוקפו ואולי איכא למיחש ח"ו לגט‬
 ‫שהיה בלבו על מנת למיסק לא"י‪ ,‬אמרינ המכר קיי‬
‫שהרי המכר נודע בכוונת לבו למכור ובפיו מילא‬        ‫בטל‪ .‬וכ' דנראה לו דהרי זה דומה למשנתינו‬
                                                  ‫)תרומות פ"ג מ"ח( המתכוו לומר מעשר ואמר תרומה‬
                                                  ‫דלא אמר כלו ‪ .‬וה"נ כיו דחזיני שגירש ברצו טוב‬
                                                  ‫מאוד נראה לעיני' שהי' בלבו לומר מודעא ולישנא‬
                                                  ‫איתקל לי' ואי כא בית מיחוש‪ .‬אלא מ"מ חשש‬

‫‪.È · ‰Ê ¯Ó‡‰„ ‡È‚ÂÒ· ‡"΢˙ Ô„ ÂÏ ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ· ,ÏÚ·Â ·‡ ˙ Ӈ „ Âχ ÌÈ È Ú·  ȷ¯ Î"˘Ó ‰‡¯ .Á‬‬
   422   423   424   425   426   427   428   429   430   431   432