Page 428 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˘‪ÁÙ‬‬

‫ותינח בשארי דברי משא"כ בקידושי וגירושי‬ ‫לאמור כ ‪ ,‬ואיד דברי שבלב מה שלא הוציא‬
‫נהפו הוא אנ סהדי שאי אד עושה אות אלא‬ ‫בשפתיו אינ דברי לגרוע מה שנעשה בהסכמת פה‬
‫אחר התבוננות וההסכמה לעשות ‪ ,‬ונהי נמי לעומת‬ ‫ולב יחדיו‪ .‬משא"כ הכא כיו שנניח בלי ספק שהי'‬
‫זה איכא סברא להיפו אנ סהדי אי אד חוזר תו‬ ‫רצו האיש לגרש אשתו לו יהיה שהיה סבור כ היא‬
‫כ"ד‪ ,‬ומנ"ל לומר שזה אשתני וחזר בו‪ ,‬נימא זה‬ ‫הנוסחא לומר הריני מבטל הגט ע"כ לא הי' כוונת‬
‫אשתני וגירש וקידש בלא הסכמת מוחלטת בלב‪,‬‬ ‫לבו שיתבטל הגט עי"ז אלא היה סבור שזה שו‬
‫אה"נ איכא למימר הכי ואיכא למימר הכי‪ ,‬מ"מ‬ ‫תחינה כמ"ש מג"א )סי' תלד סק"ו( בבטול חמ ‪ ,‬או‬
‫דברי שבלב אינ דברי כיו שבפיו אמר הרי את‬ ‫שהיה סבור כוונתו שיתחזק הגט ויתכשר א"כ מוצא‬
‫מקודשת ומה שהי' בלבו אינו מבורר לכולנו לא אתי‬ ‫שפתיו בלא כוונת לבו לא מעלה ולא מוריד‪,‬‬
‫ודוגמתו בחליצה א חול ע"מ לכונסה אי חליצתו‬
‫מחשבת לבו לבטל דבריו‡‪.‬‬ ‫פוטר אותה )קו‪ ,‬ב(‪ ,‬אע"ג דמיתעבד מעשה רבא‬
‫ואמירות טובי‪ ,‬מ"מ כל שלבו בהיפו מהמעשה אי‬
‫·‪ ‡‰‬סלקי' דא נניח דהאי גברא גרש ברצו ושו‬ ‫המעשה שלו כלו ומכ"ש בדבורו‪ .‬והשתא בטול‬
‫חמ דבגילוי דעתו דלא ניחא לי' סגי'‪ ,‬אפ"ה כ'‬
‫עולה ושחיתא לא השתכחת בי' כמו שהי'‬ ‫מג"א )סי' תלד סק"ו( דאינו מועיל א סובר שאמר‬
‫למראה עיניו נ"י‪ ,‬באופ דממ"נ או נתכוי לומר‬ ‫שו תחנה‪ ,‬מכ"ש לבטל גט‪ .‬ועיי' פסחי ס"ג ע"א‬
‫מודעא ואיתקל לי' לישנא ואמר גט‪ ,‬ה"ל כנתכוו‬
‫לומר מעשר ואמר תרומה‪ ,‬או בלבו הי' לומר גט‬ ‫ובתוס' ש ד"ה המתכוו ‪.‬‬
‫אלא שסבור הי' לחזק הגט בעני זה ולא לבטלו‪.‬‬
‫א"כ מכל הלי צדדי אי כא בית מיחוש כלל‬ ‫]„·‪[¯Â·„ ÏË·Ó ¯Â‬‬
‫ותנוח דעתו הרמה בזה ומטינא שיבא מהאי כשורי‪.‬‬
‫‪ ‰Ê·Â‬הסברתי דברי ר" בנדרי פ"ז ע"א ד"ה‬
‫]·‪[„"„ÎÂ˙ ÔÈ˘Â¯‚ ÏÂËÈ‬‬
‫והלכתא שכ' דמשו"ה אי מועיל תו כ"ד‬
‫‪ ˙‡Ê‬ועוד אחרת‪ ,‬שהרי חזר בו תו כדי דיבור וע"כ‬ ‫בקידושי וגירושי ‪ ,‬משו דדבר גדול כזה אי אד‬
‫עושה אלא אחר ישוב הדעת והתבוננות ומשו"ה אינו‬
‫לא אמרי' דבמגרש לא יועיל תו כ"ד אלא‬ ‫יכול לחזור‪ .‬ולכאורה תמוהי דבריו וכי טע תו‬
‫מטע הר" הנ"ל דדבר גדול כזה אי אד עושה‬ ‫כ"ד משו שעשה בלא התבוננות‪ ,‬אע"כ יראה לי‬
‫אלא אחר ההסכמה והיינו לגרש או לקדש אשה‪.‬‬ ‫דס"ל הא דדבור השני מבטל דבור הראשו היינו‬
‫)ובמהרי"ק( ]ובר" [· הביאו הרב"י סס"י קל"ד‪,‬‬ ‫מה"ט דאנ סהדי אי מדר ב"א להתנח ברגע‬
‫משמע נמי בציווי הסופר והעדי והשליח‪ ,‬דכל זה‬ ‫כמימרא ממה שעשה‪ ,‬ומדחזינ דהדר בי' ש"מ דג‬
‫דבר גדול מקרי‪ .‬ואע"ג )דמהרי"ק( ]דהר" [ קאי‬ ‫דבורו הראשו לא הי' לבו עמו‪ ,‬וכל שמחשבת לבו‬
‫אהאי דאשקליה אגיטא בעל כרחיה‪ ,‬ולכאורה בודאי‬ ‫ניכרת מתו מעשיו לא מיקרי דברי שבלב‪ ,‬אלא‬
‫לא היה לבו עמו בציווי לסופר ועדי' ושליח‪ ,‬ואפ"ה‬ ‫כולנו יודעי שלא היה דבורו הראשו דבור מוחלט‬
‫לא יועיל תו כ"ד‪ ,‬זה אינו‪ ,‬הת נמי אמרינ משו‬ ‫ע הסכמת הלב והמחשבה‪ ,‬וכל שאד עושה בלי‬
‫מצוה לשמוע דברי חכמי הי' מסכי כ בדעתו‬ ‫לב אי בו ממש‪ .‬זה טע חזרת תו כ"ד להר" ‪.‬‬
‫בשעת ציווי‪ ,‬ועתה יצרו אנסי' לחזור בו וכמבואר‬
‫פרק חזקת בסוגי' דתלאוהו וזבי ובצחות לשו‬

‫‪ʈ ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪ÚÓ˘Ó Ë"Ó 'ÈÒ Ú"‡ Ú"˘ ÔÈÈÚ .˘¯‚Ó ˘„˜Ó Ê"ÚÚ ۄ‚ÓÓ ıÂÁ :Ï"Ê ‰˘ÚÓ ÏË·Ï Ó"Ï „"ÎÂ˙„  ȷ¯ ¯‡·Ó Ì˘ Ìȯ„ Ò"˙Á 'ÈÁ· .‬‬
‫‪ÚÓ˘Ó ‡Ï Î"Ï 'ÈÒ·„ Ú"˘ ˙¯È˙Ò ˘"·Â ˜˜ÂÁÓ ˙˜ÏÁ· ‰˘˜‰Â ·"·· Ì"·˘¯‰ ˙ڄΠ˂ ‰Îȯˆ‰Ï Ô ·¯„ ‡¯ÓÂÁÓ ˜¯ ‡Â‰ ˘„˜Ó‬‬

‫‪˘"·· ¯ÂˆÈ˜· Î"Π‰¯ÊÁ Ì¢ ÏÈÚÂÈ ‡Ï ‰˘ÚÓ ¯˙·Ï Ï·‡ „"Î ÍÂ˙ È ‰Ó ¯Â·È„ ¯Â·È„· ‡˜Â„„ ‡Ï 'ÈÒ¯ Ì˘ Ê"Ë ˘"Ó Ù"Ú „"ÚÏ Â ˘"Ú ÔÎ‬‬
‫‪'ÈÒ· Ï" Ê"ÙÏ Î"‡Â .˘"Ú 'ÂΠ‰„Â˙ ‰"„ (·"Ú ‡"Ù) ˙ÂÁ Ó 'ÒÂ˙Ó Î"‚ ‰È‡¯ È˙ÈÈÓ Ï" ‰ 'ÈÒ ‰‡ÏÙ‰· ȯÂÓ Î"ΠÂȯ·„ ÛÂÒ· Ì˘ ·"˜Ò‬‬

‫‪ÛÒÎ ÂÏ ¯ÂÊÁ˙ ‰Á¯Î ÏÚ ˙¯ÊÂÁ ‡È‰˘Î ȯ‰˘ ‰˘ÚÓ‰ ÛÂ‚Ó Â· ¯ÂÊÁÏ ‰ˆÂ¯˘ ȯÈÈÓ ‡È‰ ‡ ‡Â‰ „ÈÓ Â· ¯ÊÁ ‰˘‡ ˘„Ș˘ ÈÓ „Ï ÛÈÚÒ ÁÏ‬‬
‫˜‪¯Á‡ Ì‰È ˘ ˙¯ÊÁ ÏÈÚÂÈ ‡Ï Î"‡ ‰˘ÚÓ ¯Á‡ ‰¯ÊÁ Ôȇ˘ ÔÂÈΠÔÈ˘Â„È˜ ÛÒÎ ÂÏ ¯ÂÊÁ˙˘ ‰ˆÂ¯Â È¯Ó‚Ï ¯ÊÂÁ ‡Â‰˘ ÈΉ„ ‡ÈÓ„ ‰È˘Â„È‬‬

‫‪˙ È˙ Ó ¯ÊÂÁ  ȇ˘ ‡È„‰Ï ȯÈÈÓ Ë"Ó 'ÈÒ· ͇ .ÌȯÂÓ‚ ÔÈ˘Â„È˜ ‰Â‰Â ‰¯Â˙‰ ÔÓ ‡Â‰ ‰Ê .Ë‚‰ ‡ ÔÈ˘Â„È˜‰ ‡È‰ ‰Ï·È˜Â ‡Â‰ Ô˙ ˘ ‰˘ÚÓ‬‬

‫‪‰Îȯˆ ÔÈ˘Â„È˜„ ‡¯ÓÂÁ ÌÂ˘Ó ˜¯Â ‰¯Â˙‰ ÔÓ ¯ÂÊÁÏ ÏÂÎÈ ‰Ê· ‰ ˙ÓÏ ‰È‰È˘ ¯Ó‡Â ¯ÊÂÁ ¯Â·„‰ ‰ÊÓ ÔÈ˘Â„È˜Ï Ô˙ ˘ ¯Ó‡˘ ‰ÓÓ ‡Ï‡ ÛÒΉ‬‬
‫‚‪.͢Ӊ‰ ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â :·"·· Ì"·˘¯Î ‡ÓÏÚ· ‡¯ÓÂÁÏ Ë‬‬
‫·‪.‚Ó 'ÈÒ ÂÈ˙·¢˙· 'ÈÚ Ï"ˆÎ ‰‡¯ .‬‬