Page 429 - 4

‫‪ Ì˙Á‬סימ צז ‪ËÙ˘ ¯ÙÂÒ‬‬

‫בעלמא‪ ,‬א בב"ב מענינא דסוגי' הת במה שאמר‬ ‫הרמב" ‪ .‬וא"כ הת הוא דהוי דבר גדול‪ ,‬אבל לבטל‬
‫משו ירושה וחוזר תו כ"ד לומר משו מתנה‬ ‫את הגט שנכתב בכשרות‪ ,‬אפי' למאי דקי"ל אינו‬
‫דומי' דהכא מיירי חו מקידושי שמסר לה פרוטה‬ ‫חוזר ומגרש בו‪ ,‬מ"מ הואיל ואינו מפסיד בזה‬
‫ואינו חוזר מזאת המסירה אלא מתחלה יהיב לה‬ ‫הבטול אלא פשיטי דספרי‪ ,‬פשוט הוא לפע"ד דלא‬
‫בתורת קידושי וחזר ואמר תו כ"ד שיהיה לש‬ ‫שיי בזה סברת הר" ומועיל חזרתו תו כ"ד שלא‬
‫מתנה דאינו חוזר מהמעשה שהוא המסירה רק‬ ‫יהי' הגט בטל מעיקרא‪ ,‬וחו ממגרש אמרי' ולא חו‬
‫מהדיבור וקמ"ל הת דג בזה לא יועיל תו כ"ד‬
‫ומדשביק הת מגרש ש"מ שזה הוא רק מחומרא‬ ‫ממי שמבטל גירושי וזה ברור לפע"ד‪.‬‬
‫דרבנ ובמגרש הוא קולא ולא חומרא‪ ,‬ואי תימא הא‬
‫משכחת במגרש לחומרא כעי עובדא דיד ז"א כיו‬ ‫‡‪ Ì Ó‬להרשב" )ב"ב קל‪ ,‬א ד"ה וקדושי ( דס"ל‬
‫שלא הי' שו מעשה דמסירה מעיקרא אפי' רבנ לא‬
‫דמדרבנ ומשו חומרא דא"א לא יועיל‬
‫אחמרו‪.‬‬ ‫תו כ"ד‪ ,‬וכ פסק בש"ע א"ע סי' מ"ט סע' ב'‪ .‬וא"כ‬
‫אדרבא לא משכחת חומרא זו במגרש אלא בכי האי‬
‫‪ ˜„˜Â„ÓÂ‬מאוד בלשו רשב" במ"ש ש דמעות‬ ‫גוני וא"כ ה"נ חוש לה‪ .‬אלא כיו דהעיקר נראה‬
‫כוונת האי גברא מעיקרא לבטל מודעא וה"ל כאומר‬
‫קידושי יהיה מתנה‪ ,‬וזה נראה שפת יתר‪,‬‬ ‫תרומה במקו מעשר ורק לבו דמעלתו נקפו דאולי‬
‫ולפי הנ"ל בדקדוק כתב כ ‪ ,‬ומיושב היטב פסקי‬ ‫הי' כוונתו לומר גט והי' פיו ולבו שוי לזה אני‬
‫הש"ע דסתרו דבסי' ל"ח סעי' ל"ד דאפילו חזרו תו‬ ‫אומר כיו דעכ"פ ליכא לרשב" אלא איס' דרבנ‬
‫כ"ד ה"ז מקודשת לגמרי וכהר" ‪ ,‬ובסי' מ"ט פסק‬
‫שמקודשת לחומרא להצריכה גט ועמדו בזה חלקת‬ ‫בעלמא אי לחוש כל כ ‪.‬‬
‫מחוקק וב"ש‪ ,‬ולפי הנ"ל א"ש דבסי' ל"ח מיירי‬
‫שרוצה לחזור לגמרי ושתחזיר לו כס קידושי שלו‬ ‫‪ ‚È˘Â„ÈÁ·Â‬אמרתי ליישב דברי רשב" פי"נ הנ"ל‬
‫וכ פסק בהלכות גירושי ‪ ,‬משא"כ בסי' מ"ט מיירי‬
‫להדיא שהמעות יהיו מתנה בזו יועיל תו כ"ד מ‬ ‫דחו ממגרש לא יתכ ע"ד הפשוט לפי‬
‫דבריו‪ ,‬ג מה שפי' חו מעע"ז שהקצה בהמה לע"ז‬
‫התורה רק מחומרא דאשת איש צריכא גט„‪.‬‬ ‫לא משמע כ בנדרי דאמר חו ממגד וכמו‬
‫שהקשו כל הראשוני ז"ל‪ .‬וניחא לי עפ"י מה‬
‫]˙‪[Û„‚ÓÂ Ê"Ú „·ÂÚ· „"„ÎÂ‬‬ ‫שהארכתי דחומרת קידושי וגירושי היינו משו‬
‫שנעשה מעשה ומסרה מידו לידה ורוצה לעקור‬
‫‪ ‰ ‰Â‬י"ל בעובד ע"ז ומגד נמי טעמא כנ"ל דכל‬ ‫המסירה ההיא לזה לא יועיל תו כ"ד דמעשה רבא‬
‫עביד‪ .‬וכדמות ראיה מחידושי רשב"א ר"פ האומר‬
‫אמירה לגבוה כמסירה להדיוט ה לטוב ה‬ ‫בקידושי שהקשה אהא דאמרי' ספק תנאי ספק‬
‫למוטב והנה המקלל אביו ואמו וחברו וחוזר תו‬ ‫חזרה מה יועיל חזרה הא בקידושי תו כ"ד לאו‬
‫כ"ד מועיל חזרתו לפוטרו‪ ,‬מ"מ בלי ספק במכה אביו‬ ‫כדיבור דמי ותי' שהתנה כ קוד מסירת הקידושי‬
‫ואמו פשוט דלא יועיל חזרתו וה"ה לגבוה בדבורו‬ ‫לידה‪ .‬ושוב הראני ידידי הרב הגדול מה"ו זלמ ליב‬
‫עביד מעשה רע וחז"ל קרו ליה פושט יד בעיקר‬ ‫נ"י כעי משמעות זה בב"ש סי' ל"ז סקנ"א ואחר‬
‫ומשו"ה אמרי' חו מעע"ז ומגד והיה קשה‬ ‫שהארכתי בזה מצאתי שכבר קבע מסמורי מורי‬
‫לרשב" אי ס"ד דבפי"נ נמי מיירי מאומר אלי אתה‬ ‫הגאו זצ"ל בהפלא"ה דא"ע סי' ל"ח סעי' ל"ד וסי'‬
‫ה"ל למחשב נמי מגד אע"כ מיירי מהקצה בהמה‬
‫לע"ז ומסרה לכומרי' לש כ וחוזר מההקצאה אבל‬ ‫מ"ט סע' ב' ע"ש‪.‬‬
‫אינו חוזר ממסירתו דהוה ממש כנ"ל כל זה בחידושי‬
‫‪ ‡˙˘‰Â‬אחר הנחה זו אומר אני דהי' קשה‬
‫ונ"ל נכו ‪.‰‬‬
‫לרשב" שינוי הסוגיא דבנדרי אומר‬
‫‪ ‡ˆÂȉ‬מכל הלי דבנידו דיד לכ"ע מועיל חזרה‬ ‫חו ממגד ומגרש ג כ ובפ' )חזקת( ]י"נ[ שביק‬
‫להו‪ .‬על כ היה נראה לו דודאי אי כבר מסר הגט‬
‫תו כ"ד‪ ,‬אמנ היינו א אחר שאמר הריני‬ ‫או הקידושי ליד האשה ורוצה לחזור ג ממסירתו‬
‫מבטל הגט חזר תו כ"ד ואמר לא יהי' בטל‪ ,‬אבל‬ ‫שתחזור לו הגט והפרוטה לא מהני תו כדי דיבור‬
‫ובהא מיירי בנדרי מעיקר הדי ולא רק מחומרא‬

‫‚‪.˙Âӄ˜ ˙¯ډ·˘ Ò"˙Á 'ÈÁ· ‰‡¯Â .‰·Â˘˙·Â ‰"„ Ê˘ 'ÈÒ Á"‡ ˜ÏÁ· ·˙Î ÔΠ.‬‬
‫„‪.ËϘ 'ÈÒ Á"‡ ˜ÏÁ ÏÈÚÏ ‰Ê· ÔÈÈÚ .‬‬

‫‪·"·· Ì"·˘¯‰ ÏÚ ÌÈ Â˘‡¯Â 'ÒÂ˙‰ ¢˜‰˘ ‰Ó ·˘ÂÈÓ ‰Ê·Â :Ï"Ê ¯Á‡ ÔÙ‡· ‡ˆÓ Ì˘Â .·˘ÂÈÓ ‰Ê·Â ‰"„ Ì˘ Ìȯ„ Ò"˙Á 'ÈÁ ‰‡¯ .‰‬‬