Page 511 - 4

‫‪‡Ú˙ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫סימ קכז‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫בראנדזילבר ומי שנשאית בימי באנקא הישני‬ ‫משפחת השרי והסגני והפחות שאלמנות‬
‫משפחת יהי' לה לכל הפחות לכל א' כ וכ בשוה‬
‫הגרועי א כתובתה הי' אז עד ב' אלפי באנקא‬ ‫לכל בית הפחות ההוא והרוצה להוסי מוסי ועל‬
‫זה הי' כוונת הפקידה בראש ובראשו וממילא נכללו‬
‫לעול יות לה ד' מאות שיי כי א"א לפחות מזה‬ ‫ג אלמנות בנות ישראל בכלל זה והדר ה"ל תיקו‬
‫המדינה ודינא דמלכותא דינא וככה נעשה מעשה‬
‫עפ"י פקידה וא ס זה לא יגיע לשיווי )נ"ב( ]נ"ג[‬
‫מאז כמה פעמי ‪.‬‬
‫ושליש בראנדזילבר צרי עוד להוסי עד זה הס‬
‫‪ ÔÓ‬המקוב הנ"ל יצא לנו מי שנשא אשה בימי‬
‫וא הי' הנד או התוס' יותר מב' אלפי אזי המותר‬
‫קדמוני שהי' טובי דהוה מסגו זוזי דכספא‬
‫ישל רק עפ"י חשבו השקאלא זה הוא המוסכ‬ ‫ובאתה עתה לגבות כתובה תגבה כתובה ותוס' וכל‬
‫השיי לזה הכל בשיי כי עכ"פ לא עדיפא מחוב‬
‫והנהוג בינינו עפ"י עיקר די תורה כי דינא דמלכותא‬ ‫ולהפרישה גריעה מחוב ובתנאי שעכ"פ יהי' ס‬
‫הכולל עולה לס שווי )נ"ב( ]נ"ג[ ושליש לוט‬
‫בזה כדי תורה משווינ לי' והחכ כמותו ירבה‬
‫עיניו בראשו אשר יבחר יקריב‪.Á‬‬
‫‪.˙"˘„ "‡ „"Ή‬‬
‫‪.˜"ÙÏ Ê"Ú˜˙ ÏÂχ '‰ '‡ ÌÂÈ ·"Ù‬‬

‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪ÊΘ ÔÓÈÒ‬‬
‫]‪[.ÔÂ΢ӷ ‰ÂÏÓ· ˘„˜Ó .á .‰È·‡ ˙˘Â¯È· ˙·‰ ˙È Â„ .à‬‬

‫לבתו יותר ויותר מס הנ"ל‪ ,‬וקי"ל לפרנסה מוציאי'‬ ‫‪·¯‰ È„ÈÓÏ˙ ÌÂωÈ ¯ÈÙÒ ÍÙÂ Ï ÌÂÏ˘‰Â ÌÈÈÁ‰‬‬
‫מהבני אפי' לא נשאר לה כלו מירושת אביה ‪.‬‬ ‫‪Ó"¯Â „"·‡ È" ˆ"Î ÔÓÙÈÏ ‰"ÓÎ ‚ÏÙÂÓ‰ ˜È˙‰‬‬

‫‪ Ì Ó‡‰Â‬מהאח הגדול המוחזק בבית א"א להוציא‬ ‫„˜"˜ ˜‡‪.‡"ÚÈ ‡„Ï‬‬

‫ממנו כלו משו דאלי טובא‪ ,‬אבל‬ ‫‪ ÌÂÈ‬אתמול הגיעני נוע מכתב ואשר שאלת שאלת‬
‫עכ"פ חלקו של הקט שהאפוטרופוס רוצה בכ למה‬
‫לא נוציא להבת פרנסת נדונית]ה[‪ ,‬מצור לזה ג"כ‬ ‫חכ חצי תשובה‪.‬‬
‫שמהראוי שתהי' הבנות ניזוני' מנכסי אבי' ובנות‬
‫הללו לא הי' ניזונית כלל מהעזבו ולא שיי מחילה‬ ‫¯‡˘‪ ÔÂ‬תחלה ראוב שבק חיי לכל חי והניח ב'‬
‫כי הי' הבנות קטנות ולא שיי מחילה כמ"ש הרב"י‬
‫סי' קי"ב בש הרשב"א‪ .‬וא"כ יש לה להבנות‬ ‫בני א' גדול וא' קט וב' בנות‪ ,‬ובעזבונו‬
‫לתבוע מהבני ג מזונות שלה אלו תוכ דברי‬ ‫נמצא בית ומטלטלי וחובות והזדקקו לזה פליליה‬
‫כנהוג במדינתכ מדינא דמלכותא ואחת דת ברא‬
‫וא אי זה לשונ ממש מ"מ זה כוונת ‪.‬‬ ‫וברתא כחדא ירתו ‪ ,‬והוציאו דינ להיות כל החובות‬
‫להבנות והבית לב' הבני זכרי ‪ ,‬והיות כי הי' הבית‬
‫˙˘‪‰·Â‬‬ ‫רעוע וצרי תיקו ובניני ראו לטובת הקט למכור‬
‫חלקו להגדול בעד ב' מאות זהו' וס הלז נית ביד‬
‫‪ Ë¢Ù‬יותר מביעא בכותחא דאסור לו להאפטרופוס‬ ‫אפטרופוס ישראל לטובת יתו הקט ‪ ,‬וכפי הנראה‬
‫לא נשאר כלו מהמטלטלי יתר על מה שהי' חייב‬
‫ליגע בהמעות מזומני שהונחו תחת ידו‬ ‫ומה שעלה בהוצאות‪ ,‬וה עתה הגיע בת אחת‬
‫דדבר ברור הוא דלא משתעבדי לא למזונות ולא‬ ‫לפרקה להתקשר ע ב גילה והפריזה לנד ד' מאות‬
‫לפרנסה אלא הני נכסי ממש דשבק אבוהו ולא‬ ‫זהו'‪ ,‬דהיינו ב' מאות זהו' יות להחת מיד וב' מאות‬
‫חילופיה והני זוזי חליפי הבית נינהו ולא הני זוזי‬ ‫הנותרי לזמ הנישואי ‪ ,‬והחובות שעלו לחלקה של‬
‫שבק אבוהו ‪ .‬ודי זה פשוט ומבואר סי' קי"ב )סע'‬ ‫הבת לא השיגו לס כנ"ל‪ .‬ובא האפוטרופוס לשאול‬
‫יד( ובבית שמואל ש סק"ל ע"ש‪ .‬ולא נשאר אלא‬ ‫ממ תורה א רשאי לית לה מאתי זהו' שבידו‬
‫לטרו ממשעבדי מהאח הגדול והוא יחזור אח"כ על‬ ‫השיי להיתו הקט הנ"ל‪ .‬ואתה כח יפה להתיר‬
‫הקט מדי אחריות‪ .‬ולפי דברי זה הוא דבר בטל‬ ‫לו להאפטרופוס היות כי אנו אי לנו אלא דתה"ק‬
‫שמגיע לבת פרנסת נדוניתה באומד האב‪ .‬וכל באי‬
‫שער עיר יודעי כי אלו הי' האב בחיי הי' נות‬

‫‪.‰Ò˜ 'ÈÒ ·"Á ÔωÏ ÊȘ 'ÈÒ ÏÈÚÏ „ÂÚ ‰‡¯ ‰·Â˙Î ¯ÂÚÈ˘ ÔÈ Ú· .Á‬‬