Page 518 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˙‪ÁÚ‬‬

‫‪[‡] ‡Ï˜ ÔÓÈÒ‬‬

‫]·‪[‰ÈÙÎ ÔÈ„·Â ÂÏ Ôȇ˘ ÔÚÂË ÏÚ·‰Â ˙ ÂÊÓ ˙Ú·Â˙‰ ‰˘‡ ÔÈ Ú‬‬

‫‪ „ÂÚ‬בא לפנינו שטר חוב אחד הוציאו האפטרופוס‬ ‫˘‪ÌÒ¯ÂÙÓ‰ ‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ È„ÈÓÏ˙Ï Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫‪Â"‰Ó ˙"˘Î ÌÈÊ‚‡ Ï˘ Ï‚ ÌÈÒ„‰ Ô‚ Ì˘Â·‰ ˙‚¯ÚÎ‬‬
‫של יתומי בעירנו על ס ג' מאות זהו' אשר‬
‫זמנו היה מוקד לנישואי האשה‪ ,‬אבל נתברר עפ"י‬ ‫‪.‡"ÚÈ ËÂÓ¯‡È ˜"˜„·‡ È" ¯È‡Ó‬‬
‫העדי והאפטרופוס כי בערמה הקדימו הזמ ועי‬
‫ראתה אות תעיד כי באמת כ הוא‪ ,‬א החוב הודה‬ ‫‪ ˙ÂÓÈÚ‬ימינו הגיעני ביו ט"ב והי' לי לנחמה והי'‬
‫הבעל וג בזה כי נראה ערמתו של הבעל אי‬
‫העמיק סרה להוציא אשתו ריק כי השטר חתו‬ ‫מעוכב ב יומו ושוב הקיפוני חבלי טרדו‬
‫ואחר עד עתה‪ ,‬והנני כמצותו להעתיק הנה אות‬
‫בחתימת ידו ומדעתו נעשה כל השטר‪.‬‬ ‫באות שאלתו בדברי ריבות בשערי בי איש לאשתו‪,‬‬
‫ואכתוב עליו הנלע"ד עפ"י מיצוי דת תה"ק כאשר‬
‫‪ ‰ ‰Â‬האשה תובעת כתובתה ומעות בנה והבעל‬ ‫נפשו היפה איותה למע יראו העמי והשרי יופי‬
‫ביצוע דפר"מ שנכנס בפושרי והלא מי פושרי יפי‬
‫בתחילה אמר כ כי א"א לו להתפרנס‬ ‫לו להבעל הזה ומדוע יהיה כי נגרש השקט לא‬
‫ובפירוש אמר כי הכופי אותו יתחייבו בנפשו‪,‬‬
‫ועתה טוע כי רצונו למכור החלק הטוב והיפה‬ ‫יכול‪.‬‬
‫לאחד מחתניו לוקחי בנותיו והוא ע אשתו ידור‬
‫בחלק השני מהבית ולשל את חוב בנה‪ ,‬ומהנותר‬ ‫]‪ ‰Ù‬הועתק לשו השאלה[ וז"ל יורינו רבינו בחסדו‬
‫יחי' את ביתו לח צר‪ ,‬ואי בנותר מ הבית כדי‬
‫שיעבוד כתובתה ומכ"ש כדי פירעו ס החוב אשר‬ ‫משפט אשה אחת בת גדולי וג בעלה‬
‫להיתומי מס שלש מאות זהובי ועתה ילמדינו‬ ‫הראשו היה נכבד גדול‪ ,‬ואחרי כי נתאלמנה נישאת‬
‫רבינו ]מה משפטו[ ושכפמ"ה אי לדייני דייני להאי‬ ‫לאחד מאנשי המסחר מיושבי עירנו‪ ,‬והיתה עמו כמו‬
‫עשר שני וכמה פעמי באה לפנינו בקובלנא על‬
‫דינא עכ"ל שאלה הנ"ל‪.‬‬ ‫בעלה אשר ימרר חייה בהכאות וגידופי ומפני‬
‫כבודה נתפייסה בכל פע לבלתי לעמוד עמו בדי‬
‫˙˘‪‰·Â‬‬ ‫עד כי זה איזה חדשי אמר כי א"א לו עוד להתפרנס‬
‫כלל ממעשי ידיו מפני חסרוני גופו אשר באמת ישנ‬
‫‡‪ ¯ÓÂ‬אני אי לקמאי דידי הוה אתי' האי דינא הייתי‬ ‫בו ימי כבירי ג בטר נשאו האשה‪) ,‬ויל ויפרע‬
‫את הקפותיו אשר בה החיה את ביתו‪ ,‬והוא מתגולל‬
‫מורה ובא שהבד" ימכרו הבית עד שעת‬ ‫אצל בנותיו מאשתו הראשונה‪ ,‬אשר לפ"ד האשה ה‬
‫טריפת שני היתומי אות שיש לה שטר מס ג'‬ ‫הנה אשר היו בעוכריה כמה פעמי ‪ .‬והנה יש לאיש‬
‫מאות ואות שיש לה מס ד' מאות ולפי שומת‬ ‫בית אחד שויו לער אל זהו' וכלי בית מועטי (‪.‬‬
‫הבית ששוה אל זהובי בשופי א"כ נשאר בשופי‬
‫ס ג' מאות על הבית וספיק של אות שבעה מאות‬ ‫והאשה טוענת כי הבריח ממונו‪.‬‬
‫כי א ימצאו לו בני חורי עד יו הטריפה ובכלל‬
‫ישאר הבית להקונה אותו וג אחר הטריפה נשאר‬ ‫‪ ˘ÈÂ‬ביד האשה התנאי האחרוני כתוב בה כי‬
‫עכ"פ החוב על המוכר דאחריות הדרא עליה‪ .‬א"כ‬
‫לע"ד יומכר הבית בהרבה יותר מס הנ"ל ואותו‬ ‫הכניסה לו ג' מאות זהו' שיי וכתוב בתנאי‬
‫הס יונח ביד בד" ויזונו ממנו את האשה כפי‬ ‫כי הוסי לה‪ ,‬א מס התוספות לא נזכר ש רק‬
‫שומת הבקיאי' אשר לא תספיק לה מעשי ידי' ותיזו‬ ‫נשמע מלשו התנאי חזרה בג' שני הראשוני כי‬
‫ולא לפי כבוד משפחתה כראוי לה ואי להבעל שו‬ ‫יש לה כתובה ותוספות‪ .‬אבל הבעל הודה שיש לה‬
‫זכות ויפוי כח בהני זוזי שמוכרי למזונותיה‪ .‬ואחר‬ ‫כתובה ע תוספת )מ(ס ‡ חמש מאות זהובי ‪ ,‬עוד‬
‫שכבר כלו הני זוזי ישבע שאי לו ושלא הבריח‬ ‫יש בידו מבנה של האשה הלזו ס ד' מאות זהו' וג‬
‫ושלא יבריח ואו יגרש וישאר הכתובה עד כי ירחיב‬ ‫זה החוב נזכר בתנאי' מבלי ס ידוע‪ ,‬אבל הראו‬
‫לפנינו חלו כס אחד חתו בחתימת ידו והוא‬
‫מאוחר איזה חדשי לנישואי אבל ג בזה הודה‬

‫הבעל‪.‬‬

‫‪(‡) ‡Ï˜ ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪.Ò"‰ÂÒ· ÌÈÁÙÒ · ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â ËÓ 'ÈÒ Ú"‰‡ ˘‡ ȯӇ ˙"¢·˘ ‰Ï‡˘‰ ÁÒ È"ÙÚ ÌÏ˘‰Â ‰‚‰ .‬‬