Page 521 - 4
P. 521
Ì˙Áסימ קלא ]א[ ‡Ù˙ ¯ÙÂÒ
תחתיו בלא מזונות ,וא ידע שסו ב"ד יכופהו לזו דכוותיה הוא גופיה הנישואי חיוב המזונות וכיו
אלא דרצה לצערה ביני וביני ,א"כ רצה הוא לזו שאינו יכול לזונה אפי' באונס נכו אותו להחזיר
ולפרנס ולקיי אשתו ולא לגרשה וסבור וקיבל האשה על מקומה הראשו דהיינו שיגרשנה ותהיה
הכפי' על המזונות. פנויה ולא אגידא ביה.
‡ Ì Óמ"ש מעלתו בפי' הירושלמי דמייתי תוס' ‰ÈÓי"ל זהו דוקא להרמב" )הל' אישות ש ה"ב(
בגטי פ"ח ע"ב )ד"ה ובעובדי כוכבי ( דאמר וסיעתו דס"ל מזונות דאורי' צדקו דברינו א
אפילו אמר איני ז דמאי אפי' ונדחקו תוס' ,וכתב להפוסקי דס"ל מזונות דרבנ אי הנישואי ומזונות
מעלתו קמ"ל אפי' איני ז דה"א דה"ל כתלוהו וזבי תליא זב"ז כ"כ וק' שפיר קו' רבינו ירוח ובזה ניחא
מטע הנ"ל קמ"ל אפ"ה אינו גט ,ראוי למי שאמרו דאמר ר"ה אמר רב האומר איני ז ולא אמר מי שאי
לו לזו וכ הקשה ח"מ סק"י ,ולהנ"ל י"ל ר"ה
ודפח"ח. לטעמי' דס"ל מזוני עיקר ומעשה ידיה תחת מזונו'
א"כ מזונות דרבנ משו"ה קאמר דווקא אומר איני
][È‚ È"Ú ‰˘ÂÚÓ‰ Ë‚· Ì"·Ó¯‰ ˜ÒÙ ·Â˘È ז ,מיהו יש לפקפק על זה אכתי הומ"ל באינו רוצה
להשתכר ולהרויח כמ"ש רשב"א .ואי לומר דהיינו
ÏÎÂזה בעשוי ע"י ארמאי אבל ע"י ישראל אפי' אומר איני ז שאי לו ואינו רוצה להרויח א"כ אי
יחלוק שמואל על ר"ה דרחוק לכו ע"ז שירויח א
שלא כדי כשר מה"ת להרמב" פ"ב מגירושי אינו רוצה וה"ל חיי נפש מ"מ מ"ש נ"ל עיקור לדינא
הלכה כ' .א"כ הכא באינו יכול להרויח מפני חולי ויראה דלזה סיי רמב" ויהיה כתובה עליו חוב
דלרמב" אפי' לכתחילה כופי וא"כ לשאר לרבותא לא די שכופי אותו לגרש אשתו ולא נחוש
הפוסקי נמי אי עבר וכפוהו על הגט אפשר אפילו לקו' רבינו ירוח אלא ג כתובתה ישל לכשתשיג
מדרבנ כשר .ומ"ש לח"מ ש על פסק הרמב"
כתבתי בזה בחידושי שלפנינו שלפע"ד דברי ידו.
]הרמב" [ נכוני והריני מעתיק פה„. Î"Úמי שיש לו ואינו רוצה לזונה אי כופי להוציא
Ï"ÊÂבחזקת הבתי דמ"ח ע"א גט המעושה ומי שאי לו ואינו רוצה להרויח כופי בשוטי
להוציא ומי שאינו יכול להרויח שהוא חולה ואינו
בישראל כשר וכו' .עיי' רמב" דפסק כר' פושע תלי' למ"ד מזונו' דאורי' כופי בשוטי
משרשי' דמה"ת כשר בי שלא כדי דישראל בי ולמ"ד לאו דאורי' אי לכו בשוטי עכ"פ ואמנ
כדי דגוי ומדרבנ הוא דפסול ,ושלא כדי דגוי אפי' במילי כופי .ובזה מיושב סתירת המחבר בסי' ע'
ריח הגט אי בו .וכבר כתבו כל המפרשי והמעיי מיירי מכפיה בעלמא ע"כ סת כרמב" ,ובסי' קנ"ד
בדבריו יראה דס"ל כדי דישראל אינו נכנס בגדר מיירי מכפיה בשוטי דומיא דאינ הת ע"כ כתב
האונס כלל דאדרבא אמרינ יצרא אנסיה שלא רצה
לעשות כדי לשמוע לקול דייני ישראל ,ועכשיו כרשב"א.
שנאנס לית גט לא עשינו עמו אלא להוציאו מאונס
היצר ולהביאו להעמידו על דעת עצמו שהוא ̇Âעבר ו]נ[אנס על הגט באומר איני ז ,כ' מעלתו
ישראל .ונראה אפי' במומר שיי הא ,דמה שהוא
מומר היינו אונס היצר ואעפ"י שחטא ישראל הוא שמשמע מהתוס' ב"ב מ"ח ע"ב ד"ה קדיש
וכל זה נכלל בכלל תי' הש"ס מצוה לשמוע דברי בביאה וכו' דכשר בדיעבד ,דהא כ' תוס' דמשו"ה
חכמי ,ולזה אי צריכי לאגב אונסיה גמר ומקנה. פסול ולא הוה תלוהו וזבי מה שמרויח שאר כסות
ועונה ,דאי זה ריוח שהרי רוצה לית שאר כסות
‡ Ì Óבשלא כדי דגוי דאיכא כולי' לריעותא ,לא ועונה .נמצא לפ"ז האומר איני ז ואינו רוצה לית
לה ואנסוהו לגרש אפי' יהי' שלא כדי מ"מ ה"ל
מהני אגב אונסא גמר ומקנה ,משו דהוה
שלא כדי דגוי ה"ל כתלוה ויהיב דלא הוה מתנתו תלוה וזבי ומגורשת אלו דברי מעלתו.
מתנה .איברא בחדא למעליותא וחדא לטיבותא
דהיינו בכדי דנכרי ושלא כדי דישראל בתרווייהו „"ÚÏÂלק"מ ממ"נ הוא סבור באלמותו יחזיק ברוע
אי לאו דהוה אמרינ אגב אונסא גמר ומקנה לא הוה
מעלליו ולא ית לה מזונות ,א"כ לא הרויח
כלו בכפיה לגרש שהרי סבור היה שתשאר אשתו
„.·"„‰Ó ˜"„‰Ó· · ,ÁÙ ÔÈËÈ‚ Ò"˙Á 'ÈÁ·Â Ì"·Ó¯ ˙ËÈ˘Â ‰"„ ‰Î 'ÈÒ Ê"Á· ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .
