Page 522 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˙‪·Ù‬‬

‫‪ ‡˙˘‰Â‬הת בגטי )פח‪ ,‬ב( לא הוה צרי למימר‬ ‫גט מה"ת‪ ,‬דבשלא כדי דישראל אע"ג דדעתו סומכת‬
‫על דייני ישראל אע"ג שטעו בדי ‪ ,‬מ"מ היא גופיה‬
‫דרב משרשיא ס"ל גוי בר עישוי הוא‬ ‫אונס הוא שטעה‪ ,‬ואי לאו דאמרינ אגב אונס גמר‬
‫ותקשי ליה קושית הש"ס דש מוקמינ ליה בבדותא‬ ‫ומקנה לא היה גט‪ ,‬אלא הואיל וקיי"ל אגב אונס גמר‬
‫אלא הומ"ל כנ"ל‪ .‬אלא דהת הוה קאי לשנויי' דברי‬ ‫ומקני מועיל הכא מה"ת ולא הוי תלוה ויהיב‪ ,‬כיו‬
‫ר"נ אמר שמואל ע"ש‪ ,‬ור"נ הא לית ליה תלוה וזבי‬ ‫דעכ"פ מצוה עביד ששומע לדייני ישראל‪ ,‬ועוד‬
‫זביניה זבינא כדמסקינ בשמעתי ‪] .‬א [ לר"ה‬ ‫שלדעתו לא מפסיד מידי שסבור שכל דייני ישראל‬
‫דקיי"ל כוותיה ג דר' משרשיא הילכתא היא‪ ,‬ולא‬ ‫יפסקו כ ‪ ,‬נמצא מה"ת הוה גט ורבנ פסלוהו הואיל‬
‫משו דגוי בר עישוי הוא אלא מטע הנ"ל‪ ,‬וא"ש‬
‫והיה עכ"פ שלא כדי ‪.‬‬
‫פסק הרמב" וק"ל עכ"ל העתק מש ‪.‰‬‬
‫‪ ÔÎÂ‬נמי בכדי דגוי אי לאו דאגב אונסא גמר ומקנה‬
‫˙· ‡ לדינא דא לא ישמע האיש לקול האות‬
‫לא הוה גט מה"ת דלא שיי לומר יצרא אנסיה‬
‫הראשו כאשר יבצעו תמימות פאר מעלתו‬ ‫כיו דאפי' לא אנסיה יצריה והוה צדיק גמור לא היה‬
‫ובד" ולא ישמע לקול האות האחרו כאשר כתבנו‬ ‫צרי לשמוע לדיניה ודי לו שא יאמרו לו דייני‬
‫עפ"י תה"ק ית פאר מעלתו רשות לכופו לעשות מה‬ ‫ישראל שישמע אליה ‪ ,‬א הואיל ואגב אונסיה גמר‬
‫שישראל אומר וע"ד המבואר בסמ"ע סי' כ"ו סק"ח‬ ‫ומקנה הוה גט מה"ת ולא מקרי יהיב כיו דעכ"פ‬
‫וה' ירי קרנו וכסאו הגבה למעלה כנפשו היפה‬ ‫בדי הוא ולא תשאר תחתיו האשה שהרי א תל‬
‫לדייני ישראל נמי יכופוהו להוציא משו"ה הוה גט‬
‫ונפש א"נ‪.‬‬
‫מה"ת ומדרבנ פסלוהו‪.‬‬
‫‪.Ï"‚Ù˜˙ ÌÁ Ó Ê"Ë '‰ ÌÂÈ ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪[·] ‡Ï˜ ÔÓÈÒ‬‬

‫] ‡‪[È˙Ò ‡ ‰¯Ó‡˘ ‰˘‡ ˙ Ó‬‬

‫אחי בעלה ואמרה לו מה עשית והבאת עלי חטאה‬ ‫‪.‡‰Ï‡˘‰ ˜˙Ú‰‬‬
‫גדולה‪ ,‬והוא לא פנה לדבריה ורצה לבוא עליה פע‬
‫שנית ורבתה עמו וברחה ממנו והוא ר אחריה‬ ‫‪ ‰˘ÚÓ‬באשה אחת שבאה להרב ואמרה אי שהילד‬
‫ואח"כ שבה למטתה ואנסה פע שנית ובא עליה‬
‫ונתחבטה עמו בכל כחה ולא הועילה כי חזק הוא‬ ‫שלה אינו מבעלה כי בעלה אינו ראוי‬
‫ממנה‪ .‬ושאלנו אותה למה לא צעקה והשיבה כי‬ ‫להוליד מחמת שאי לו בצי ‪ ,‬ופע אחת הלכו כול‬
‫הסבתא אינו שומעת כלל ודירתה עומדת ברחוב‬ ‫מהבית היינו הבעל שלה הל לעסקו לחייט אחד‪,‬‬
‫ורחוקה מבתי אחרי ‪ ,‬ושאלנו אותה א היית‬ ‫וחמיה הל ע אשתו לסעודת תנאי ונשארה היא‬
‫צועקת אולי היה מתיירא פ ישמע לאיש אחד אשר‬ ‫לבדה וסבתא )א ( ]אחת[· חרשת מאוד‪ .‬ואחר חצות‬
‫במקרה הול סביב הבית הזה‪ ,‬והשיבה אמת הדבר‬ ‫לילה דפק איש אחד וקראה בשמה שתפתח לו הדלת‬
‫שלא צעקתי א לא נפל הדבר הזה ברעיוני לצעוק‬ ‫וסברה שהוא בעלה ופתחה לו הדלת באישו לילה‬
‫כי סר שכלי מעלי לעשות כ ‪ .‬ועתה הבעל אומר‬ ‫ואפלה ושבה למטתה והוא היה אחי בעלה‪ ,‬וכאשר‬
‫שאינו מאמי כלל לדבריה‪ ,‬ואחי בעלה מכחיש אותה‬ ‫שבה למטתה בא ג הוא למטתה ובא עליה והיא לא‬
‫הכירתו‪ ,‬אח"כ התחיל לספר עמה והרגישה שהוא‬

‫‪.· ,ÊÓ ·"· Ò"˙Á 'ÈÁ ‰‡¯ .‰‬‬
‫‪(·) ‡Ï˜ ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪‰È¯‡ ÏÚ· Â˙·Â˘˙ ÏÚ ÌÈÎÒ‰ ‰ÙÂҷ ˈ 'ÈÒ ÛÒÂÈ „È ˙"¢ ¯ÙÒ· ‰ÒÙ„ (‡¯˙È‰Ï Â È·¯ ˙Ú„Î Ì˘ Â˙ ˜ÒÓÂ) Ô„ · Ï‡Â˘‰ ˙·Â˘˙ .‬‬

‫„·‪„È ˙"¢ ¯ÙÒ· ‰‡¯ ÔÚÈ „"·‡ ıȯ‰ Ï"‚Ò ¯ÊÚχ '¯ Ô‡‚‰  ȷ¯ „ÈÓÏ˙Ï Ì‚ ÂÊ ‰Ï‡˘ Ï‡Â˘‰ ·¯‰ ÁÏ˘ Î"ÂÓÎ .ȇÏÚ È‬‬

‫‡‪ÔωÏ ˘"Ú Ô·‰ ÏÚ ‰˙ȉ ‡"È ÏÚ·Ï Â˙χ˘ ¯˜ÈÚ Ì˘ ‰‡¯ ÎÂ) .Ì˘ ÔÈÈÚ Â È·¯ ˙Ú„Î ˜ÈÒÓ Ì˘ Â˙·Â˘˙·Â ‚È ÔÓÈÒ (Ï"¯˙ ‰ ÈÂ) ¯ÊÚÏ‬‬

‫·‪.Ò"‰ÂÒ· ˙ÂÓÏ˘‰Â ˙ÂÙÒ‰· '¯Â .(Ô·‰Â ‰·Â˘˙‰ ÛÂÒ‬‬
‫·‪.˙ӄ˜‰ ‰¯Ú‰· ¯ÎÊ ‰ ¯ÊÚχ „È ÛÒÂÈ „È ˙"¢ È"ÙÚ Ô˜Â˙ .‬‬