Page 530 - 4
P. 530

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬                   ‫˙ˆ‬

                                     ‫‪‚Ϙ ÔÓÈÒ‬‬
‫]‪[ÂÓˆÚ ˙˙ÂÙÓ ‡˘Â ˙·Â˙Î ÔÈ„Â ,ÌȯÁ‡ ÌÚ Ì‚Â Í„Â˘Ó‰ ÌÚ ‰˙ ÈÊ˘ ˙΄¢ӷ ÌÈ È„ È˯Ù‬‬

‫למימר א"א באשה חשודה‪ ,‬וא כ קשה מסיפי' גבי‬     ‫˙‪‡„Â‰È Â"‰Ó ‡ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ È„ÈÓÏ˙Ï ‡·¯ ‡ÓÏ˘ È˙È‬‬
‫משמשתו נדה מה הי' צרי לומר א חשוד הוא על‬                                                    ‫"‪.È‬‬
‫החר אינו חשוד על הנדה‪ ,‬ת"ל אפי' חשוד על‬
 ‫הנדה מ"מ מצי מגרשה כיו שאי הטע משו‬           ‫‪ ÌÂÈ‬אתמול קבלתי נוע מכתב ובשג תפשת‬

                      ‫בני ‪.‬‬                   ‫הטפל דהיינו הארכת במה שנוגע לפלפולא‬
                                              ‫בעלמא והנחת העיקר במה שנוגע לדינא הקצרת‬
 ‫‪ Ï"ˆÂ‬דודאי במשמשתו נדה שהטע משו‬              ‫בהעלומיו ולא פרשת כל צרכ כי זה לשונ בצחות‬
                                              ‫עוד יורני מ"ו אודות משודכת גומר בת דבלי אשר‬
‫שמכשילתו והכא כיו שהוא מוכשל בלא"ה‬            ‫כריסה בי שיניה זאת אומרת פגע בה כיוצא בה‬
‫ובועל נדה למה לו לגרשה בשביל זה וה"ה‬          ‫המשוד עובי הסנה בעובי הסנה והוא אומר לא כי‬
‫במאכילתו שאינו מעושר וכה"ג אי הוא נחשד על‬
‫המעשרות מאי איכפת ליה במאכילתו שאינו מעושר‪,‬‬            ‫מה נעשה בדינ עכ"ל בעני זה‪.‬‬
‫אמנ אות איסורי שאינ נוגעי לו כגו יוצאת‬
‫וטוה בשוק וכה"ג‪ ,‬אעפ"י שג הוא פרו כמוה מ"מ‬    ‫‪ È ‡Â‬תמהתי עלי במה נסתפקת א בדיני קנסות‬
‫תצא כיו שמכשול שלה גדול משלו שהיא אשת‬
‫איש ועוד שנאסרה עליו בזנותה‪ ,‬וע"כ אמר בעוברת‬  ‫ועונשי א בדיני מעוברת ומניקת חברו והלא‬
‫על חר אע"ג שג זה אינו משו מכשול שלו וה"א‬      ‫כל ספר של צדיקי פתוחי לפני בעניני הללו‪,‬‬
‫דומי' דפריצתא שאע"ג שהוא ג"כ פרי מ"מ תצא‬       ‫ומ"מ לא אמנע בר ואברר ל כל מוצא הדיני‬
‫ה"נ אע"ג שהוא עובר חר תצא‪ ,‬קמ"ל כיו דטעמא‬     ‫בעזה"י‪ .‬ואגב גררא אי אפשר לבית המדרש בלא‬
‫משו בני הוא והכא הוא לא בעי בני לא תצא‬        ‫חדוש ואבוא בברור הדיני על סדר סעיפי מסומ‬

            ‫כצ"ל בתשובות מיימוניות‪.‬‬                            ‫באותיות א' ב'‪.‬‬

‫‪ Î"‡Â‬הכא בנידו דיד כיו שעודנה פנויה ולא‬           ‫]‪[‰·Â˙Î ‡Ï· ˙‡ˆÂÈ ˙„ ÏÚ ˙¯·ÂÚ‬‬

‫נחשדה לכשתנשא דאע"ג דאפקרה נפשה‬               ‫‡‪ .‬א נבעלה להמשוד וג לאחרי ולא נתעברה‬
‫עתה מ"מ לאחר נישואי שבעלה משמרתה וג יהי'‬
‫לה פת בסלה מסתמא תהיה צנועה‪ .‬ועוד דזנות‬       ‫לא יכול המשוד לחזור מהשידו וחר וקנס‬
 ‫דפנויה קיל לאינשי ולא משמע להו איסורא כל כ‬   ‫כרו על צווארו‪ ,‬ולא מצי למימר שהיא קלקלה‬
‫אע"ג שה נדות‪ .‬ועינינו רואות דרוב פרוצות‬       ‫מעשיה שהרי ג הוא בעל נדה בבואו עליה‪,‬‬
‫בפנויית ונעשות צנועות אחר נישואי נמצא שבמה‬    ‫ומדאיהו בקרי אתתי' בוצינא‪ ,‬וקצת ראי' ממ"ש‬
‫שאפקרה נפשה לא מצי למימר שתזנה ג תחתיו‬         ‫בתשו' מיימונית להלכות אישות סי' ט"ז בסו‬
‫ואי כא רק גו האיסור שנכשלה באיסור נדה‪,‬‬         ‫התשובה באשה שעברה חר וכתב‪ ,‬הואיל ויש עדי‬
‫והשתא כיו שג הוא נכשל בזה אי לו עליה כלו ‪.‬‬    ‫שג הוא עובר חר לא מקרי עוברת על דת‪,‬‬
                                              ‫דבירושלמי )נדרי פ"ז ה"ו( איתא הטע דעוברת על‬
  ‫וכ תמצא בתשו' מהרי"ט חא"ע סי' ט"ו ע"ש‪.‬‬       ‫נדר יוצאה בלא כתובה משו דבעו נדרי בני‬
                                              ‫מתי ‪ ,‬וא"כ הכא דג הוא עובר חר האי גברא לא‬
       ‫]·‪[˙Â Ê ˙ ÚË· ÔÈÎÂ„È˘ ÏÂËÈ‬‬             ‫בעי בני' לכ לא מצי מגרשה‪ .‬משא"כ במשמשתו‬
                                              ‫נדה אע"ג דהוא עובר על חר יכול לגרשה דחשוד‬
‫‪ ‡ÏÂ‬נהירא לי לומר שיכול לטעו כיו דטעמה‬        ‫לדבר אחד אינו חשוד לכל התורה ואע"ג דחשוד על‬

‫טעמא דגופא נוכראה לא רצה למיהוי כמה‬              ‫החר מ"מ איננו חשוד על הנדה עכ"ד ע"ש‪.‬‬
‫דעות במטתו דכה"ג אמרינ בפ' ע"פ קי"ב ע"א לא‬
‫תבשל בקדרה שבשל בה חבר ‪ ,‬מאי ניהו גרשה‬        ‫‪ Ú"ˆÂ‬דיוקא אהדדי‪ ,‬דממ"ש האי לא בעי בני‪,‬‬
‫בחיי בעלה דאמר מר גרושה בחיי בעלה ד' דיעות‬
‫במטה‪ ,‬מ"מ נ"ל דאי זה כדאי לבטל שידוכי דבעי'‬    ‫משמע דוקא בחר ושבועות וכה"ג דהטע‬
‫דוקא שיולד פג גדול כהמירה אחות המשודכת‬        ‫הוא משו בני מתי ‪ ,‬א"כ הכא הא לא בעי בני‪,‬‬
                                               ‫משא"כ שארי איסורי' כגו משמשתו נדה אע"ג שג‬
                                              ‫הוא נחשד כיו שאי הטע משו בני ‪ ,‬הו"מ‬
   525   526   527   528   529   530   531   532   533   534   535