Page 533 - 4
P. 533

‫‪ Ì˙Á‬סימ קלד ‪‚ˆ˙ ¯ÙÂÒ‬‬

‫אבל לא בבוגרת דאי לה אלא מנה‪ ,‬והחלוק מוב‬          ‫כמ"ש לעיל‪ .‬ומיהו לעני ייבו לפטור אשתו מייבו‬
      ‫)ונות ( וכבר הורה זק זצ"ל וכ ראוי‪.Â‬‬        ‫ע"י ב כזה צ"ע גדול‪ ,‬דלהרמב" )הל' יבו פ"ג ה"ד(‬
                                                 ‫בלא"ה לא מהני הודאתו של בועל בעני דאורייתא„‬
‫‪ È˙ÂȉÏÂ‬כותב בנחיצה רבה ומבלי עיו כלל לא‬         ‫כמ"ש בית שמואל בסי' ד' ס"ק ט"ו‪ ,‬ומכ"ש הכא‬

‫אארי במה שאינו נוגע לדיד ותנוח‬                        ‫דאשתהי והארכתי בזה בתשובה אחרת‪.‰‬‬
‫דעת בזה‪ ,‬וא יש ל להשיב תשיבני עי"מ ואראה‬
                                                 ‫‪ ÔÈ ÚÏÂ‬כתובתא דנושא מפותת עצמו אי מזכירי בו‬
               ‫מה כיד ה' הטובה‪.‬‬
                                                 ‫לא ארמלתא ולא בעולתא אלא סת פלניתא‬
‫‪·˙ÂΉ ˙"˘„‰ È ÓÓ Í˙¯Â˙Ï ÍÏ ÌÂÏ˘ ‰Ê ‰È‰Â‬‬          ‫דא‪ .‬ושיעור כתובתה הייתי נוהג לכתוב לה מאתי‬
‫‪.˜"ÙÏ ‚"Ò˜˙ ¯„‡ Í"Ê '· ÌÂÈÏ È‰‚ „"Ó ˜"˜ ‰"Ù‬‬      ‫ע"פ לשו והסכמת טא"ע סי' קע"ז עד שמצאתי‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬                               ‫בספר דגול מרבבה בא"ע סי' ס"ו שכ' דהיינו בנערה‬

‫‪„Ϙ ÔÓÈÒ‬‬

‫]·˙ ˘˘„‪[‰ ‡ÈÓ Î"Á‡Â ‰‡˘¯‰· ‰È·‡ ‰Î‬‬

          ‫]„·¯ ˘‪[ÌÏÂÚÏ ‡· ‡Ï‬‬                     ‫˘‪Ï„‚Ó ÊÂÚÓ ‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ "ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ‬‬
                                                 ‫‪„"˜ ˜"˜„ „"·‡ È" „„ Â"‰Ó ˙"˘Î ‚ÏÙÂÓ‰‬‬
‫·˘‡¯‪ ˙È‬יוס סי' ד' מעשה שהיה שהבת היתומה‬
                                                                                             ‫‪.‡"ÚÈ‬‬
‫נתנה כח והרשאה לאחיה הגדול לקשרה‬
‫בקשר חתונה והא לא ידעה מזה ונתנה כח לבנה‬         ‫‪ ¢Ù‬היפה איותה לדעת דעתי הקלושה במי שעשה‬
‫הקט ‪ ,‬ושני האחי כל אחד במקומו עשו קשר וקנס‬
‫כנהוג‪ ,‬ואח"כ נתרצית הבת במעשה אחיה הגדול‬         ‫קישור שידוכי ע בתו וכתב בהתנאי שבא‬
‫ולא בקט ‪ .‬ופסק הנ"ל שהקט פטור מקנס דאי יכול‬       ‫בכח והרשאה מבתו והפריז ס נד וקנס וחר‬
 ‫לחייב עצמו על דבר שאינו בידו ולא יבוא לעול‬      ‫כנהוג‪ ,‬ואח"כ מיאנה הבת‪ ,‬ובי כ מת האב והבת‬
‫לידו‪ ,‬כי מה יש לו כח לקשר אחותו‪ ,‬ואפי' להעיטור‬    ‫במיאונה עומדת ומענה בפיה מאיס עלי מטע‬
‫)דיני מכירת קרקעות סז‪ ,‬א( דס"ל במקנה דבר שלא בא‬  ‫ששמעה מפי לוחשי לחישות שהנער אינו נוהג‬
‫לעול שא אי שניה יודעי שהדבר לא בא‬                ‫כשורה‪ ,‬וג כי רבני וגדולי נתנו עדיה כי הקול‬
‫לעול חייב לקיי דברו‪ ,‬ה"נ שניה יודעי' שאי‬         ‫שקר וכי הול בתו וביושר‪ ,‬מ"מ מכיו שיצא קלא‬
‫בכוחו לקשר אחותו שהרי לא הזכיר שיש לו כח‬
 ‫והרשאה מאחותו והי' לה להבי זה‪ ,‬ואי משו‬                ‫כבר נמאס בעיניה‪ .‬אלו דברי היתומה‪.‬‬
‫ביוש שעכ"פ גר ביוש לצד החת אונס הוא‬
‫שהאחותו אינה רוצה ומה אית לי' למיעבד אלו‬         ‫‪ ‰ ‰‬דבר זה בנוי על ב' עקרי ‪ .‬א' שלא נתרצתה‬

                  ‫דבריו בסי' ד'‪.‬‬                 ‫כלל למעשה האב‪ ,‬השנית שנתרצית ואח"כ‬
                                                 ‫נמאס עליה‪ .‬והנה טענה הראשונה הלכו נימושות‬
‫‪ 'ÈÒ·Â‬ה' כתב באב ששלח בנו להמציא שידו לבתו‬       ‫האחרוני זצ"ל ה"ה הרב בעל נחלת שבעה והרב‬
                                                  ‫ב"ש ודבריה נוסדו על דברת הגאו שארית יוס‬
‫ולא יגמור דבר עד שואלו פי האב‪ ,‬והל הב‬            ‫וה קצרו ע"כ אבאר דבריה ומחלקות ומה‬

                                                                     ‫שנלע"ד‪.‬‬

‫„‪‡ÓÏÚÏ ‰˘Ù ‰¯˜Ù‡ ȇ‰Ï ‰˘Ù ‰¯˜Ù‡„Ó„ ‰ˆÈÏÁ‰ ÔÓ ¯ËÂÙ 'ÈÈ ى ÔÓ Â · Ôȇ„ 'È„‰· ˜ÒÙ Ì"·Ó¯‰„ ‰˘˜ÂÓ 'ω :Á"·Á È˘Ϸ .‬‬

                                                                                                              ‫‪.Ú"ˆÂ‬‬
                                                                            ‫‪.‰Ú˜ 'ÈÒ „˜ 'ÈÒ ·"Á ÔωÏÂ Ë 'ÈÒ ÏÈÚÏ .‰‬‬

                                                                                          ‫‪.‰Î˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰Ê· ÔÈÈÚ .Â‬‬
   528   529   530   531   532   533   534   535   536   537   538