Page 538 - 4
P. 538
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ ˙ˆÁ
ב' כתב דבמלה ב' בני ומתו תולי ג באב ולא דהנה מצינו בש"ס )יבמות סד ,ב( בקטלנית מזלא גרי
באשה דוקא וכדעת הר"ר )מנח ( ]מנוח[ ש דלא או מעי גרי .וביאר הרא"ש בתשובה )כלל נג סי' ח(
כאגודה )וברמ"א ש („ ,וא"כ ה"נ אמאי לא תלינ נמי דמזלא ר"ל מזלא דמזוני שרוע מזלא דידה גר שלא
בהאיש .והרב ב"ש )סק"ז( כתב שלא דק דהת משו להתפרנס בשופי ,ע"כ )בניה( ]בעליה[ מתי ,ויבואר
חלישות כח תלינ ג בהאב .ואני אומר יפה דקדק לקמ אי"ה .וא"כ ה"נ אי מזלא דפרנסה היינו מזלא
הדק היטב ,דמקור הדי הוא בתשו' הרא"ש כלל נ"ג דבעל שיצטר להשכיר מינקת לבניו ,ואי לומר
סעי' ח' וז"ל יקבל החכ תשובתו ששאלת מי שנשא מזלא דבני שלא יהיה לו בני ,דהרי קמ שהבני
ב' נשי ומתו שתיה מ ההריו א יש לחוש שהוא שנתנה למינקת חיי וקיימי ,וע"כ מזלא דמזוני,
קטל כיו שמתו שתיה מיתה אחת וכו':‰·Â˘˙ . והיינו בלי ספק מזלא דבעל ]ומזל בני יבואר לקמ
א איתא דמדה זו נוהגות באנשי כבנשי א"א אי"ה במי לתלות אבל עכ"פ מזלא דמזוני אי לתלות
שלא דברו חכמי בה כיו דצור חיי נפש היה לה אלא בו[ .וא"כ תינח כל זמ שהבעל חי אבל בנידו
להשגיח על נפש האשה כעל נפש האיש אלא קי הגאוני שמת הבעל ובטיל ליה מזליה היא
להו לחכמי התלמוד שמדה זו אינה נוהגת אלא
בנשי שמעי האשה הזאת נשחת מקורה ומעיינה משועבדת להניק בנו לולי עדות הרופאי .
ומחליש וממית כל המשמש עמה וטע זה לא שיי
באיש וכו' וכ נמי לטע דמזל גור נ"ל מזלה ][̯‚ ÔÈÚÓ
דהאשה גורמת ונגזר על האשה שמתו בעליה כדי
שתחי' כל ימי' בעוני וכו' אבל אי לפרש שנולדה ‡ ÔÎלמ"ד מעי גור נמי מנ"ל הכא שמעיי חיי
האשה באותו מזל שימותו בעליה וכ האיש נולד
במזל שימותו נשיו דלא מצינו זה בגמרא שיהי' תלוי הוא החלב יהי ס המות וארסיי זה לא שכיחי,
במזל אלא או עושר או עוני או אור ימי וכיוצא ונימא נחית חד דרגא שאי לחלבה כח להחיות
באלו אבל להמית אחרי אינו תלוי במזל אשר ב וממילא מתי היונקי כי סת תינוק מסוכ הוא
אצל חלב המחיה ,ואמנ איננו ארס ממית אלא
הר"ר יחיאל עכ"ל. שאינו מחיה ואלו הוה ממסמס להני יונקי בביעי
הוו חיי ,וא"כ אפשר דהאי איתתא משועבדת להניק
][˘È‡· ‡Ï ‰˘‡· ̯‚ ÔÈÚÓ דעכ"פ תועלת קצת הוא החלב שלא יצטר מסמוס
˙È˘ Âלבנו לדברי החכ השואל והמשיב הרא"ש ביעי כ"כ כמו בלא הנקה כלל.
ז"ל .נראה מדבריה דהשואל מבעיא ליה „ÂÚÂאפי' נימא שחלבה לא יועיל ולא יזיק ואיננה
בי למ"ד מזל גור ובי למ"ד מעי גור דלמ"ד
מזל גור הוה ס"ל מזל שימותו אנשיה וקמ"ל משועבדת להבעל כלל ,מ"מ אסורה להנשא
באשה ק"ו באיש שיהיה לו מזל רע שימותו נשיו ככל מינקת משו לא פלוג כדעת הר"א ברודא ובית
דהאשה טפילה להבעל ולא הבעל להאשה וכמ"ש יעקב ,וע"כ לא פליג ח"צ אלא משו דחלב הממית
תוס' בכתובות ב' ע"ב )ד"ה מציא( דבחלה הבעל לא בחלב המחיה לא מיחל כמ"ש ש סי' ס"ו ,אבל
שיי לומר נסתחפה שדה של האשה שהאשה שדהו אי לא הוו ממית לא הוה פליג משו"ה הוצרכו
של בעל ולא הבעל שדה של אשה .והרמב" כ' לעדות הרופא שהחלב ארסיי וממית נמי .וא"כ לפ"ז
שהבני הקטני שמתי בעו אבותיה דה"ל כמו בנידו דיד שהבעל לעול יחי' ולא מצינו התירא
בהמתו ומקנת כספו ושארי נכסיו עיי שהסביר הדבר שתניק האשה מכא ואיל בי שנתלה במזלא דידי'
במורה הנבוכי .והנה מצינו ס"פ במה מדליקי )לב, בי שנאמר שאי חלבה מספיק לקיי וולדה
ב( בעו נדרי אשתו מתה שנא' א אי ל לשל
למה יקח משכב מתחתי .וע"כ צ"ל דהאשה ג כ ולהחיותו ומחוייב האב לשכור לו מינקת.
כנכסיו של איש ושורו וחמורו .וא כ אי רחוק
לומר כל כ שהיא תלויה במזלא דידיה כמו שהוא ]·[ÂÈ˘ '· Â˙Ó˘ ÏÚ
רחוק לומר שהוא תלוי במזלא דידה ואפ"ה אמרו
‡ Ì Óכד מעיינת שפיר ליתא ובתחלה נקדי בש"ע
אה"ע סי' ט' סעי' ב' פסק המחבר בעל שמתו
ב' נשיו אינו מונע מלישא ,והקשה חלקת מחוקק
)סק"ג( דברי מחבר אהדדי דבש"ע י"ד סי' רס"ג סעי'
„.„Ò˜ 'ÈÒ ˙·˘ ‰„‚‡ 'ÈÚ .
