Page 540 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˙˜‬

‫ובשג רופאי שבזה"ז שאפשר שע"י כמה רופאי‬ ‫מהנקה ומיתת התאומה היא מעידה עלינו שעכ"פ‬
‫אי להוציא ממו שאינ יכולי להעיד על דבר‬ ‫אי חלב שלה ארסיי כי אלו הי' ארסיי לא תחי'‬
‫ברור‪ .‬והשתא אי יאמר הבעל אבי הב הרי אשתי‬ ‫אחרי אכלה ושתה ס המות ואי המינקת החי'‬
‫מוכנת להניק בני אי אנו יכולי להוציא ממו‬ ‫הילד החלוש אע"כ א נתלה בהאשה לא נימא אלא‬
‫לשכור מיניקת ולירד לנכסיו כדר שכופי לפרנס‬ ‫שאי בכח חלבה להחיות הולד ובעי מסמוס בצי‬
‫בניו בקטנות כי יאמר אייתי לי ראיה שהחלב‬
‫ארסיי‪ ,‬ונהי דמ"מ הב"ד יחושו על ספק נפשות ולא‬ ‫ג"כ אבל איננו ממית עכ"פ‪.‬‬
‫יניחו התינוק לינק מ"מ מ הבעל אי יכולי להוציא‬
‫אלא ישכרו לו מיניקת מקופת הציבור כשארי עניי‬ ‫‪ ˙Âȉ‬לדעתי צרי עדות הרופאי מומחי א‬
‫ישראל ונמצא לפי זה אשה זו משיעבודה להיות‬
‫מוכ להניק כדי לפטור בעלה מכפית ב"ד והשתא‬ ‫חלבה ארסיי או לא ולדעתי לא יודע זה עד‬
‫הרי זו בגזירת מיניקת חבירו שלא תינשא משו אתי‬ ‫שתלד ותניק איזה שבועות ואז יוכל הרופא לפשוט‬
‫לחלופי בשארי נשי המשועבדת שאי סכנה בחלב‬ ‫וכיו שהנחנו שאי כא חזקה לאסור ההנקה ולכל‬
‫והח"צ כ' שאינה משועבדת כלל משו כ לא אתי‬ ‫הפחות איננו ארסיי ולא ממית ע"כ כשתוליד האשה‬
‫לחלופי דהוה כמו צמקה דדיה ובית יעקב ס"ל‬ ‫תניק בנה הילוד ימי או עשור ואח"כ ישאל פי‬
‫הרופא וא יאמר הרופא שהחלב ארסיי מהימ‬
‫דשפיר אתי לחלופי‪.‬‬ ‫לאוסרה אהילד כמ"ש ח"צ הנ"ל דלא כבית יעקב‬
‫דכ' דמצי הבעל לומר לא מהימנת לי ונשארה האשה‬
‫‪ ‡ˆÓ‬בנידו דיד א יאמר הרופא שיש סכנה‬ ‫משועבדת להניק דליתא כמ"ש ח"צ שהרי מהימ‬
‫לאיסור כרת‪ .‬וכבר כתבתי לעיל דאפי' )להתרומות(‬
‫מהימ עכ"פ לאסור הדד על הילד ומחיוב‬ ‫]להתרומה[ וסמ"ג וסמ"ק שבב"י סי' קפ"ז מודו‬
‫האב לא עסקינ השתא אי הלכה כבית יעקב או‬
‫עכ"פ שעל פי הרופא נעשה ספק נפשות‪.‬‬
‫כח"צ ז"ל‪ ,‬דלכ"ע עכ"פ מהימ הרופא‪.‬‬
‫]·‪[·˜ÚÈ ˙È·‰ ˙·Â˘˙ ¯Â‡È‬‬
‫‪ ‡Ù¯‰Â‬תחלואי עמו ישראל ברחמיו הוא ירפא‬
‫‪ Ï" Â‬להמלי בעד הגאו בית יעקב דלא לשוויה‬
‫ויחלי האשה וילדיה לאי"ט כאוות נפש‬
‫החות באהבה‪.‬‬ ‫טועה דס"ל דעכ"פ לעני ממו לא מהימ‬
‫עדות הרופא דלא יקו עד אחד להוציא ממו‬
‫‪.˜"ÙÏ „"Ú˜ Ë·˘ ‡"Î ˜"˘Ú ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪ÊϘ ÔÓÈÒ‬‬
‫]‪[¯Â·Ú‰ ˘„ÂÁ· Ϙ‰Ï ˘È ȇ ¯ȷÁ ˙˜ ÈÓ‬‬

‫דחוק לה מאוד בעני זה‪ ,‬ואמרתי בראותי חומרת‬ ‫˘‪˙ÂÁ¯‡ „ÈÓ˙ Í˙Á¯‡Â ˙ÂÁÂ Ó ÈÓ ÏÚ ˙ÂÁÓ˘ Ú·Â‬‬
‫בעל תה"ד )סי' רטז(‡ בעני זה‪ ,‬ואי נדחק שלא‬ ‫‪È„ÈÓÏ˙ ‰"‰ ˙ÂÁˆ ¯·„Ï ¯‰Ó˙ ˙ÂÁÂÎ ı¯‡·Â‬‬
‫להוציא האשה בעבר ונשא בתו חודש הי"ג‪ ,‬זחלתי‬
‫ואירא לחוות דעתי להקל כלל רק הראיתי לו מקו‬ ‫‪.È" ÌÂÏ˘ Â"‰Ó „·Π·È·Á‰Â ·Â‰‡‰‬‬
‫בנב"י ח"א בא"ע סי' כ' והרוצה לסמו יבוא‬
‫‪ Í·˙ÎÓ‬החביב עלי קבלתי בשמחה והזקקתני‬
‫ויסמו ·‪.‬‬
‫להשיב לכל דבר שאיני נכנס אליה‬
‫]‪[‰¯Â˙Ï „·ÚÂ˘Ó Ú·Ë‰‬‬
‫ברצוני כלל מ"מ לא אשיב פני ריק ‪.‬‬
‫‡‪ Í‬אמרתי אז אי יארע כ בשבוע האחרונה מי"ג‬
‫‡‪ .‬הלכה למעשה במינקת חבירו אי יש להקל‬
‫חדש דשנה הב' הי' נ"ל להתיר בלי פקפוק‬
‫והי' דעתי לכתוב בעני זה פסק באריכות ולא נתנוני‬ ‫בחודש העיבור דע בני כי זה ירח ימי נשאלתי‬

‫מא' מתלמידי משתילי זיתי סביב לשולחני במעשה‬

‫כזה ממש שהאלמנה כבר גמלתה בנה זה כמה‪,‬‬

‫ורצתה להנשא בחודש הי"ג של שנה השניה והזמ‬

‫‪ÊϘ ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪.ÁÚ˜ 'ÈÒ ·Ù 'ÈÒ Ì˘ „ÂÚ 'ÈÚ .‬‬

‫·‪Î"˘Ó ÈÙÏ Â Èȉ„ „"ÚÏ ‰Ê ÏÎ ÌÚ Ï˜‰Ï ‡¯È˘ ·˙Î Ò"˙Á ˙"¢·˘ Û‡Â" ·˙Î Â ˙‡ ÌÈ˘ ‰ ˙È· Ò¯Ë Â˜ 'Î ÔÓÈÒ ˘‡ È„ÂÓÚ ˙"¢· .‬‬