Page 395 - 30322

‫ג׳נטלמן חוטא ׀ ‪395‬‬

‫הוא פאקינג שמימי‪ .‬״הממ‪,‬״ אני מהמהם ומחבק אותה‪ ,‬מתענג על‬
‫היופי הטהור של עורה וריחה התינוקי‪ .‬״אני מסוגל לאכול אותך‪,‬״ אני‬
‫אומר בכוונה מלאה‪ .‬היא פורצת בצחוק‪ ,‬אותו צחוק שגורם לה לשאוף‬

‫אוויר ולעצור את נשימתה‪ .‬אני פאקינג מת על הצחוק הזה‪.‬‬
‫אני משחרר אותה מהפנים עטורות הזקן שלי ומחזיק אותה מולי‪.‬‬
‫״איך ישנת?״ אני שואל‪ ,‬וצוחק בעת שכפות ידיה השמנמנות נשלחות‬

‫אל פניי ומתחילות לטפוח על עורי ולמשוך אותו‪ .‬״טוב?״‬
‫היא מגיבה בצווחה תינוקית‪.‬‬

‫״קדימה‪.‬״ אני מקרב אותה לחזה שלי ומצמיד אותה לשם‬
‫באמצעות כף ידי המונחת על גבה‪ ,‬ומשתמש בידי השנייה כדי לקחת‬
‫את השמיכה שלה‪ .‬״את יכולה לעזור לאבא לפענח איך המנשא הזה‬

‫עובד‪.‬״‬
‫אני יוצא מחדרה אל הטרקלין‪ ,‬מתיישב על הספה ומושיב אותה‬
‫על ברכי‪ .‬היא מתחילה להתפתל ולקפץ‪ ,‬צווחת בהתלהבות שאביא‬
‫לה את הריבוע הגדול‪ ,‬הוורוד והפלומתי שאני מחזיק לנגד עיניה‪ .‬אני‬
‫נותן לה את השמיכה ומושך לעברי את סבך החוטים‪ .‬״הוראות קלות‬

‫ליישום‪ ,‬הם אומרים‪.‬״‬
‫אני מודע לכך שבקרוב לולה תביע את רצונה בחלב בצעקות רמות‪,‬‬
‫לכן אני מושיב אותה בפינת הספה ומכתר אותה בכריות‪ ,‬כך שהיא‬
‫תהיה מוגנת ונינוחה‪ ,‬לפני שאני יורד אל ברכיי ופורש על הרצפה את‬

‫המנשא ואת הרצועות בניסיון אחד אחרון‪.‬‬
‫לאחר חמש דקות של הצלבות‪ ,‬משיכות וקשירות‪ ,‬נדמה לי‬
‫שהצלחתי להשיג התקדמות כלשהי‪ .‬״נראה טוב‪ ,‬לולה‪,‬״ אני אומר‪,‬‬
‫בעודי מרים אותה מהספה וממקם אותה במרכז המנשא‪ .‬פניה קורנות‬
‫אליי‪ ,‬שעה שהיא בועטת ברגליה בהתלהבות‪ .‬״את צוחקת עליי‪ ,‬אה?״‬
‫אני מכניס את רגליה דרך מה שאני משער שהם החורים לרגליים‪,‬‬
‫ואני מכווץ את מצחי בעת שאני מגלה רצועה סוררת‪ .‬אני מרים אותה‬

‫ומנסה להבין מה תפקידה‪.‬‬
‫לפתע צחוקה של לולה הופך לצעקות חסרות סבלנות‪ .‬לעזאזל‪,‬‬
‫היא רעבה‪ .‬אני מביט בשעון שלי ורואה שכבר חלפו חמש עשרה דקות‬