Page 398 - 30322
P. 398
398׀ ג׳ודי אלן מלפס
קאלום מסובב אותה בזרועותיו ,בליווי גלגול עיניים ,ומנסה שוב.
אני אוחז בקרסוליה הקטנטנים ומסייע בהכוונתם למטה ,עד שהיא
ממוקמת היטב .ואז היא שוב מתחילה לצעוק .כבר אין לה סבלנות
לשני הטיפשים שמגרדים את ראשם בבלבול בגלל מנשא פשוט.
״בסדר ,נסיכה,״ אני אומר לה בקול מרגיע ,בעודי מנענע אותה
קלות ,כדי לוודא שהיא בטוחה ,בזמן שקאלום מוצא שתי רצועות
ולקרו ומקבע אותן במקום .״נוח?״ אני שואל אותה ,מרכין את שפתיי
אל קודקוד ראשה ושואף עמוק לתוך ריאותיי .״לעזאזל ,אף פעם לא
יימאס לי מהריח הזה.״ בכל פעם שאני מריח אותה ,אני מרגיש כאילו
שאני מקבל זריקת מרץ עוצמתית .אני זוקף את ראשי ורואה שקאלום
מחייך אליי בשביעות רצון .״מה?״
״שום דבר.״ הוא מושיט את ידו אל ראשה של לולה ,ומלטף
את המעטה העדין של שיערה השחרחר .״היא גדלה עם כל יום
שעובר.״
אני מרכין אליה את מבטי בגאווה ,מרגיש את משקלה המנחם
לעומת החזה שלי .״היא ירשה את התיאבון שלה מאבא.״
״אני רק מקווה שהיא לא תירש גם את מבנה הגוף שלה מאבא.״
אני נועץ בו מבט זועף .״היא ואיזי דומות כמו שתי טיפות מים.״
אני שוב מחייך לאחר שלולה מתחילה לבעוט בי ברגליה הקטנות ,כל
פגיעה מעצימה את תחושת הסיפוק השוכנת עמוק בקרבי .לא הייתה
לי שום סיבה לדאגה בהקשר של הנגיעה בגופי .לא כאשר מדובר
בבתי .היא צובטת אותי ולופתת אותי ,וזה כלל לא מערער את שלוותי.
איכשהו זה נתפס בעיניי כמשהו נכון .כמשהו טבעי.
מהרגע שהיא הגיעה ,דברים החלו להשתנות .היא הייתה כמו
תרופת פלא בשבילי .נס .היא הנס הקטן שלי .המגבלה שלי נעלמה
כלא הייתה ,והוסר מכתפיי נטל קשה מנשוא .אנשים יכולים לגעת בי,
ולראשונה מאז אותו יום נורא שבו נקמתי באבי ,אינני מגיב .גם לא
כאשר אינני מצפה למגע .המוח שלי תמיד עובד במרץ ,ולולה תמיד
עומדת בראש מעייניו .כעת כבר אין לי שום מגבלה ,ואהבתי אליה
איננה יודעת גבולות.
