Page 402 - 30322
P. 402
402׀ ג׳ודי אלן מלפס
ומעניקים לי חופש לטפל בילדה שלי .לא הייתי משנה את זה
בעד שום הון בעולם .לולה ואני היינו עסוקים בהשגחה על בניית
הבית החדש בכפר שבו גדלתי .עוד כמה שבועות בודדים ואעביר
את הבנות שלי מפה אל השדות המוריקים השלווים של אזורי
הכפר .לראשונה בחיי ,העתיד שלי מתוכנן בצורה מושלמת .בית
ספר כפרי ,הכנסייה מתקופת הילדות שלי ,גן המשתרע על מספר
דונמים ,ללא אף שכן ברדיוס של קילומטרים .מושלם .חיוך פושט
בשפתיי בעודי שוקע בחלום בהקיץ .חלום בהקיץ שבקרוב כבר לא
יהיה חלום.
אני מתבונן שעה שפני מכרכרת סביב לולה ,ופוסעת ברחבי החדר
תוך כדי הקפצת התינוקת שלי בזרועותיה .״מה קורה איתך ועם
ג׳ודי?״ אני שואל ,נואש לשים קץ לאותה מחלוקת אחרונה שמסרבת
לגווע.
פני מביטה בי בלאות .״היא זקוקה לתזכורת שהבנות נמצאות
באחריותי .התפקיד שלה הוא לדאוג לעניינים הכספיים .תגיד לה לא
לדחוף את האף שלה.״
״למה אתן לא יכולות להסתדר?״ אני שואל ,בפעם המיליון .אם
שתיהן היו מפסיקות עם ההצלפות ההדדיות ,החיים שלי היו מושלמים
באמת ובתמים.
״בגלל ,אחי היקר ,שאני הילדה הממזרה של אבי הממזר.״ היא
מצמידה את לולה אל חיקה ,ושולחת בי מבט יודע דבר .״היא שונאת
אותי.״
אני נאנח בייאוש .לאחותי יש עור של פיל ,ועל כך אני אסיר
תודה .לא הרבה היו מוכנים להישאר בסביבה ולהתמודד עם חמת
אפה של אימי על בסיס יומי .״אני אדבר איתה.״
״שוב?״ שואלת פני ,ומעקמת את שפתיה .היא צודקת .זה לא
ישנה במאומה .״אל תעשה מזה סיפור .אני יכולה להתמודד איתה .יש
בינינו יחסי אהבה־שנאה .ככה ששתינו נאלצות לעמוד על המשמר.״
היא קורצת אליי ,ואני מחייך אליה .אני יודע שהן סובלות זו את
זו למעני .המצב היה יכול להיות גרוע יותר ,אני משער .לפתע פני