Page 405 - 30322
P. 405
ג׳נטלמן חוטא ׀ 405
הוא מפנה אליי את גבו ומתרחק ,נמאס מנושא השיחה השחוק.
״היא עולה לי על העצבים.״
״אתה וג׳ס הסנדקים של לולה .יש לכם מחויבות להסתדר.״
הוא פולט אוויר בזעף ויוצא מהכלוב בכעס .״אני מסתדר איתה
טוב מאוד.״ הוא מסתובב ומחזיק את הדלת פתוחה למעני .״כל זמן
שאני לא מסתכל עליה.״
אני מחייך אליו בזחיחות בעודי יוצא מהכלוב ,ומעיף מבט חטוף
נוסף בשעוני .השעה שש .הגיע הזמן לאסוף את איזי .״נדבר אחר
כך.״ אני עושה את דרכי בחזרה הביתה ,בחיפוש אחר ילדתי ,צעדיי
הולכים ומחישים ככל שאני מוסיף להתקרב אליה .אני יכול לחוש
אותה בעצמותיי.
אני מבחין באמא המקפיצה את לולה בחיקה ,שעה שג׳פרסון
מכרכר מסביב לבת שלי .אני נשבע ,הילדה הפכה את כל הבית למוסד
של נמושות .לולה בוודאי מריחה אותי ,מפני שראשה הקטן מוסט
בכיווני בעודי מתקדם לעברה ,מוכן לתבוע את מה ששייך לי .פניה
קורנות לעברי ,היא כל כך מרוצה לראות אותי שוב .״בואי לאבא.״
אני לוקח אותה מידיה של אימי .״הגיע הזמן לאסוף את אמא.״
ג׳פרסון מושיט לעברי את שמיכתה הוורודה ומעיל .״מעט קריר
הערב.״
״כיסא?״ אני שואל ,ובו במקום אמא מציגה בפניי את המושב
לרכב של לולה .אני מתכופף ,מניח את לולה במושב וקושר אותה.
״אין לי מושג איך תצליח להסתדר אחרי שתעברו לבית החדש,״
אומרת אמא במהורהר ,בעודה מניחה את שמיכתה של לולה על חיקה
ומהדקת אותה סביב גופה .אני שולח באימי מבט תשוש מזווית העין.
זו הצהרה עליה היא חוזרת מדי יום ביומו .היא יודעת שאני אסתדר
ללא שום בעיה .היא פשוט מצוברחת מפני שבעודה בעבודה לא תהיה
לה גישה תמידית ללולה.
״אנחנו נסתדר.״
״וזה לא בריא בשבילה להיות כל הזמן קשורה לחזה שלך .היא
תתחיל לפתח חרדת נטישה.״ היא מושיטה את ידה אל המנשא,
