Page 408 - 30322
P. 408
408׀ ג׳ודי אלן מלפס
חולפות חמש דקות ארוכות לפני שכולם בחדר סוף כל סוף
קמים ממקומם ומתחילים לאסוף את הספרים והתיקים שלהם .איזי
היא הראשונה שנחלצת מתוך הקהל ,ונחפזת לעבר הדלת .אני נסוג
לאחור ,והיא נכנסת למסדרון כרוח סערה ,שומטת את התיק שלה
לרצפה וניגשת היישר אל החזה שלי כדי לקחת את לולה .הבת שלנו
מתפתלת כתולעת לעומת גופי ,תוססת מהתלהבות לראות אותה.
״אלוהים אדירים ,התגעגעתי אלייך היום.״ היא משחררת את לולה
בקלות ,מוציאה אותה מתוך המנשא ,מצמידה אותה אל גופה ועוצמת
את עיניה בשביעות רצון .אני מרכין את מבטי אל המנשא הצמוד
לחזה שלי ,תוהה כיצד לכל הרוחות היא הצליחה לעשות את זה מהר
כל כך .״צעצוע חדש?״ היא שואלת ,ואני נושא את מבטי ורואה שהיא
מחייכת בעליזות לעבר המנשא.
אני מנופף בידי בביטול ,ליבי הופך לעיסה שעה שאני מתבונן
באיחוד של הבנות שלי ,והמוח שלי כופה עליי להישאר במקומי עד
שהן יסיימו .גם אני זקוק לחיבוק .איזי מסירה את פניה מצווארה של
לולה ומחייכת אליי .״אני בטוחה שבאת לאסוף אותי רק בגלל שאתה
אוהב את תשומת הלב שאתה מקבל בזכות לולה.״ היא מתקרבת
לעברי ,מתרוממת על קצות בהונותיה ומצמידה את שפתיה ללחי
המחוספסת שלי.
אני משחרר אוויר בזלזול ופוטר את דבריה בצחוק ,בעודי כורך
זרוע סביב מותנה ומושך אותה אל חיקי .״שטויות,״ אני משקר .היא
תפסה אותי על חם .במשך רוב חיי הבוגרים ,אנשים נהגו לתת לי
מרחב .ואהבתי את זה .מצאה חן בעיניי העובדה שרוב האנשים פחדו
יותר מדי מכדי להתקרב אליי .מצחיק איך תינוקת הקשורה לחזה שלך
פותרת את הבעיה הזאת .״את מוכנה?״ אני שואל ,ומרפה מאחיזתי
בגופה ,אך רק מפני שאני יודע שככל שאביא אותן הביתה מהר יותר,
ככה אהיה מאושר יותר וככה אוכל להקדיש להן יותר מזמני ומתשומת
ליבי .איזי מהנהנת בראשה ,ואני רוכן לאסוף את התיק שלה ,כמו
תמיד המום ממשקל ספרי הלימוד הטמונים בתוכו .אני מצמיד אותה
אל גופי ,ומתחיל להדריך אותן לעבר המכונית.
