Page 412 - 30322
P. 412
412׀ ג׳ודי אלן מלפס
החלקלקות שלה לכתר הנוטף של זקפתי מפיקה מפיה זעקות ייאוש.
״איך התהפכו היוצרות,״ אני לוחש בעודי רוכן ונוגס בשפתה ,מושך
את הבשר התפוח בין שיניי.
״תשחרר את הידיים שלי,״ היא מתחננת ,נאבקת להשתחרר
מאחיזתי.
״לא.״ אני מסתובב וחודר עמוק לתוכה ,החיבור בינינו מסחרר את
עולמי.
״ת׳יאו!״ מותניה מתרוממות בחטף ,פוגשות במותניי ,דוחפות
אותי עמוק יותר לתוכה .״תשחרר אותי.״
אני מחייך ומאלץ את ידיי להרפות מפרקי כפות ידיה ולהעניק לה
את מה שהיא רוצה.
וחשוב מכך ,את מה שאני צריך.
את מגע ידה.
היא משוטטת על גבי עורי ,לופתת אותי בתקיפות ומצמידה את
גופי אל גופה .התחושה של גופה על גופי משגרת אותי לעולמות
אחרים.
הידיים של האישה שנגעה בי וסירבה להרפות.
הידיים של האישה שריפאה אותי.
