Page 181 - alef

‫פרק ט | בופה יתקשו מריהו‬

‫הדברי הנוראי לא הגיב כלו ‪ ,‬מדוע? וה ביר שחכמינו הקדושי כששמעו‬
‫דבר לא נכו בע ק התורה‪ ,‬כאב לה הדבר מאד‪ ,‬והדברי החריפי שאמרו‬

‫נבעו מיראת השמי שבערה בה ‪ ,‬מחמתה לא יכלו לשמוע דברי לא נכוני‬
‫לישרות דעת ‪ ,‬והאמורא השני שאליו כוונו הדברי הרי הבי שלכ נאמרו‬

‫המילי בחריפות כה רבה‪ ,‬כדי שלא יטעה‪.‬‬

‫כיוצא בדבר‪ ,‬כאשר נשאל פע על ידי תלמידי על דברי הגמרא )שבת פד‪(:‬‬
‫"רחמנא ליצל מהאי דעתא"‪ ,‬והשני ענה "אדרבה‪,‬‬
‫רחמנא ליצל מדעתא דיד " ושאלו‪ ,‬אי מתנהל‬
‫שיח כזה בתוככי בית המדרש?‬

‫ענה לה רבינו תשובה ניצחת‪ .‬כידוע לצבא‬
‫ארה"ב כמו עוד צבאות בעול יש נשק אטומי‪ ,‬אותו‬

‫ה יכולי לשלוח רח"ל בתו דקות לכל מקו‬
‫שיחפצו בעול ‪ ,‬מה שיכול למחוק מליוני תושבי‬
‫בהינ יד‪ .‬תארו לעצמכ ‪ ,‬המשי ‪ ,‬שתי טכנאי‬
‫שעומדי באותו חדר ואחד רוצה ללחו על אחד‬
‫הכפתור בטענה שהוא אינו עובד עכשיו‪ ,‬אומר לו‬
‫רעהו‪ ,‬השתבשה דעת ? הרי א אתה טועה כא ‪,‬‬
‫אתה יכול בלחיצת הכפתור להרוג אלפי ורבבות!‬

‫חכמי ישראל‪ ,‬כאשר ה דנו בדברי התורה ה‬
‫הרגישו כאילו ה משחקי בכפתורי של אטו ‪,‬‬
‫שא יטעו בהבנה האמתית הרי זה א ו של ממש‪,‬‬
‫גאון ישרא‪ú‬‬ ‫ע אחד מבני הישיבה‬ ‫ולכ ה השתמשו בביטויי חריפי כששקלו וטרו‬

‫בדברי התורה‪ ,‬משו שלפי חשיבות ורוממות התורה הקדושה בעיניה ‪ ,‬אי‬
‫אפשר היה שלא יצאו מ השורה כאשר שומעי דבר בתורה שאינו נכו ‪ ,‬ואדרבא‬
‫ככל שהיו יותר גדולי כ היו יותר מזדעזעי יותר במלחמתה של תורה‪224.‬‬

‫הו י רבינו ואמר בגמרא )ב"ב קמ"ט‪ (.‬מצינו נידו שהיה ע אי ור גיורא‬
‫שהיו לו אז בביתו של רבא שלש עשרה אל דינרי ומ יבה שנזכרה ש‬

‫הפ יד רבא את כל הכ ‪ ,‬וש לא מצינו שרבא אמר "ליעקר מוחא" וא לא‬

‫‪ .224‬מפי רבי דוד הכה מונק‪ ,‬רב קהילת תורה ותפלה בקרית פר‪167 .‬‬