Page 183 - alef

‫גאון ישרא‪ú‬‬ ‫פרק ט | בופה יתקשו מריהו‬

‫פע אמר למרבי תורה שיאמר לבחורי בשמו שמיעוט שינה פוגע בזכרו ‪227.‬‬
‫פע ‪ ,‬בעת שחל בפרוזדור הישיבה‪ ,‬עבר ש בחור מהישיבה קטנה שנודע‬
‫כשקד ובעל כשרונות נעלי ‪ .‬רבינו ביקש ממנו לעצור את הילוכו‪ ,‬ואמר לו‪,‬‬
‫שמעתי שהנ ממעט בשינה‪ ,‬ברצוני ל פר ל שרבי ומורי רבי אי ר זלמ ‪ ,‬כאשר‬
‫שמע אודותי שנהגתי כפי שהינ נוהג עכשיו‪ ,‬הורה לי לישו כדבעי‪ .‬לצערי‬
‫לא שמעתי להוראתו זו בשלמות‪ ,‬ועתה ראה את זקני הלב ‪ ,‬ותפ בשערות‬
‫זקנו שבא בעקבות כ ‪ .‬הבחור האזי ‪ ,‬א כשנפרד מרבינו הפטיר בשפה רפה‪,‬‬
‫כתלמידו של ראש הישיבה שמא אעשה א אני כ ‪ ,‬נראה לי שלא אפ יד מכ ‪.‬‬

‫צבט רבינו בלחיו בחיבה‪.‬‬

‫לא להפוס אב הפצירוב‬

‫תלמיד שאל את רבינו בעני שרבי מהצורבי מתלבטי בו‪ .‬כיצד עליו לנהוג‬
‫בעניי ההליכה לשמחות‪ ,‬בפרט נישואי בני הישיבה‪ .‬מחד זו מצווה גדולה והנהגה‬
‫ב י ית של בי אד לחברו לשמח חת וכלה‪ .‬מאיד ‪ ,‬הרי בעונת החתונות‬
‫כמעט מדי לילה יש חתונה בישיבה ובישיבות הגדולות א כמה חתונות ביו ‪.‬‬
‫ענה לו רבינו שכאשר היה בגילו לא היתה זו שאלה בכלל עבורו‪ ,‬שכ לא הל‬
‫רק למתי מעט קרובי משפחה והידידי הטובי ביותר‪ ,‬ורק ישב ולמד‪ ,‬כי‬
‫א מחפשי לעשות מצוות כאלו‪ ,‬בהכרח מזניחי את כל העליה והרציפות‬

‫ההכרחית לשני אלו‪ ,‬שנות הבני ‪.‬‬
‫באחת החתונות של תלמיד הישיבה העיר לתלמידי על שהיית זמ רב‬
‫באול השמחה‪ ,‬כי א בכל שמחה ה ישתתפו כ ‪ ,‬יאבדו זמ רב מזמנ וזוהי‬
‫אבידה שאינה חוזרת‪ .‬אחד התלמידי התחכ ואמר לו בהתנצלות‪ ,‬הנה ראש‬
‫הישיבה משתת זמ מועט בחתונה והחת שמח ומרוצה‪ ,‬אבל א אני לא‬
‫אחוג במחול זמ רב‪ ,‬לא יעלה בידי לשמח את החת ‪ .‬הביט עליו רבינו והגיב‬
‫בקצרה‪" :‬היא הנותנת‪ ,‬כיו שבגיל מיעטתי בדבר‪ ,‬לכ ודווקא בגלל כ עתה‬

‫אני משמח בזמ קצר"‪.‬‬

‫להזהפ שלא יהיו דופים‬

‫בעני זה של ההכרח ברציפות ועקביות‪ ,‬היה רבינו מ פר לבני הישיבה על אד‬

‫‪ .227‬מפי רבי יצחק דרזי בעל "שבות יצחק"‪169 .‬‬