Page 187 - alef
P. 187
גאון ישראú פרק ט | בופה יתקשו מריהו
משיב עליה בטוב טע ודעת ,עד שהיה בטוח שהעומד לפניו הבי וקיבל את
דבריו .מאות פעמי עצרוהו אנשי ובחורי בצאתו מ המכונית בדרכו אל
הישיבה וממנה ומימיו לא הראה אותות מהירות וחיפזו ותמיד היו עיתותיו
בידו עבור הכלל והפרט234.
כזקן מלא פדמים
למרות עדינות מידותיו ורגישותו לכבוד הזולת ,לפעמי הגיע למ קנא שיש
לנקוט בזריקת מרה ,כשהגיע למ קנה שרק זה יעזור .לפעמי עשה זאת ע
תלמידי מובחרי שכאשר תלמיד שאל בשיעור ללא מחשבה היה מולי
ומביא עמו ברוח קדי "וכי שמעת שאמרנו כ וכ ,נו ,ועכשיו הא הבנת
שאי בשאלת ממש".
לפעמי התפתח ריתחא דאורייתא והטו עלה ,א ג כשצעק ועמד על
שלו ,היה זה עדיי במתיקות הנו ח הקבועה שלו .וג כשהוויכוח עלה לטוני
גבוהי נשאר הדבר כאב החומל על בנו וכא לב טיפוחיה ,כ שהתקיימו אז
דברי חז"ל )קדושי ל (:על הפ וק "את והב ב ופה" שאחר שה כאוייבי
זה לזה נעשי אוהבי זה לזה ואדרבה האהבה היתה יותר ויותר וכאשר יצאו
התלמידי משיעור או מבח כזה ,היה ליב מלא חדווה של תורה235.
הנענוע ששימפ
לפעמי הרגיש שטובת תלמיד פלוני לפי הכרותו עמו שינענענו מעט ולא
נמנע מלעשות זאת .לדוגמא ,הוי עובדא שרצה לחנ תלמיד פלוני לעשות מה
שנתבקש על ידו .הוא ביקשו שיביא לו פרו ת עוגה אחת מהמטבח .הבחור
מיהר לקיי בקשתו והביא שתי פרו ות עוגה .רבינו ידע שהוא זקוק להכוונה
בעני זה ,וגער בו ,באמרו ,הלא ביקשתי להדיא פרו ה אחת ,איני מבי אות
מה התועלת שהיתה ל שהבאת שתי פרו ות ,הרי הנותר אמור להתייבש
ועלול להגר מזה "בל תשחית" ומדוע לא עשית מה שנתבקשת .אגב ,הבחור
שהיה מבית ח ידי ,השיב לו בלחש ,טוב אז אקח זאת אני כשיריי .א רבינו
.234דר ע חיי עמ' ע"ו.
.235ישורו ט"ו עמ' תצ"ג173 .
