Page 231 - alef

‫גאון ישרא‪ú‬‬ ‫פרק י | ושננבם לתניך ‪ -‬אלו הבלמיחים‬

‫יפר הגאו רבי יצחק הקר ראש ישיבת גרודנא באר יעקב‪ :‬רבינו הל פע‬
‫ע ידידי הרב הראשי לתל אביב הגאו רבי ישראל מאיר לאו בדרכו הביתה‬
‫)הישיבה שכנה אז ברחביה‪ ,‬לא הרחק מביתו של רבינו( בדר פנה אליו ואמר‬
‫לו‪ :‬שמעתי שאבי )הג"ר משה חיי לאו הי"ד הרב דפיטערקוב שנהרג עקד"ה‬
‫בשואה( היה נוא גדול‪ ,‬ואני רואה של יש ג נטייה לכ ‪ ,‬ראוי שתטפח‬
‫כשרו זה‪ .‬א אחד לא יודע לא הוא יגיע בחיי ‪ ,‬ויצטר להשתמש בזה‪ .‬כ‬

‫חשב עליו ועודד אותו‪.‬‬

‫"שלא יסתופ שזו הופאה‪"...‬‬

‫מ פר הגאו רבי ני י ב שמעו ראב"ד ת"א‪ ,‬בשעתו היה בחור שרצה ללכת‬
‫ללמוד בישיבה מ ויימת ורבינו קרא לי וביקש שאשכנע אותו שיל לישיבה‬
‫אחרת‪ ,‬שכ היא טובה יותר עבורו‪ .‬כששאלתי למה הרב לא יאמר לו בעצמו‪,‬‬
‫ענה רבינו‪ ,‬שבהכירו אותו הוא לא ישתכנע וי בור שזו הוראה עבורו לא ללכת‬
‫למקו שהל וזה לא נכו ‪ ,‬כי יכול להצליח ש ובכל זאת בורני שעדי לו‬

‫מקו אחר ואשמח א אתה כחבר תצליח לשכנעו בעני ‪.‬‬

‫הזכוב להיוב תן ישיתה‬

‫למרות שתבע מהתלמידי לשאו ולהתעלות עוד ועוד ולא להתרפות‪ ,‬כאשר‬
‫השעה היתה זקוקה לכ רומ את קרנ בעיניה להערי חלק אשר נפל‬

‫לה בנעימי להיות בני תורה ובני ישיבה‪ .‬וכאשר התאוננו בפניו בחורי‬
‫שאינ מצליחי בלימוד ‪ ,‬ותחושת היא שאינ יודעי ללמוד‪ ,‬ענה לה‬
‫בחכמה וענוה ובנוע אמריו‪ ,‬כ ‪ ,‬הרי יודעני היטב שאילו היה רבי עקיבא איגר‬
‫מאזי לשיעור שלי היה צוחק בלבו‪ ,‬ג זה שיעור‪ ,‬וא כ לכאורה הייתי צרי‬
‫להישבר ממצב כזה‪ ,‬אבל למה הדבר דומה לשני אנשי שבאו אליה ע קני‬
‫צדקה לבקש מה תרומה למו ד ו יפרו לה שהיק הוצאות המו ד הוא‬
‫מיליוני ולשניה היו רק עשרה שקלי ‪ .‬הראשו שבה קיבל רפיו ידי‬
‫בחשבו לעצמו‪ ,‬מה עשרה שקלי יכולי לעשות משהו במו ד של מיליוני ?!‬

‫אבל השני חשב הפו ‪ ,‬מו ד כזה גדול‪ ,‬הפלא ופלא‪ ,‬ג לי יש חלק בו!‬
‫ולא הניח רבינו את הדבר כ יפור דברי בעלמא‪ ,‬אלא הו י לה ביר שעל‬

‫פי די באמת זה נחשב חלק‪ ,‬שהרי שותפות של עכו" פוטרת בבכורה א‬
‫ליהודי יש בעלות על בהמה תשעי ותשע פ יק תשע ולגוי יש רק אפ פ יק‬

‫‪217‬‬