Page 238 - alef
P. 238
פרק י | ושננבם לתניך -אלו הבלמיחים
שראו זאת בכל הנהגתו ,ששו מצב
רגשי לא ח אותו לאבד את ההגיו
הבריא והשכל היה תדיר שליט על
הרגש ,היה תובע זאת מתלמידי
ובני המשפחה אות ראה בעלי דעת
לנהוג על פיה ,וכאב לו כשזה היה
אחרת.
הוי מעשה בתלמיד חשוב שכאשר
יי את פגישות השידו התלבט
ותהה ,ההצליח ה' דרכו והחליט
להכנ לרבינו להתייע איתו.
כשהגיע אליו התבטא ואמר משהו
ב גנו ,שאינו יודע א זה זיווגו ,שכ מלווה את הרב ש בביקורו בישיבה
לא ראה משהו אחר שיוכל להשוות .רבינו יצא מגדרו וכע עליו כע הפני ,
באמרו :בשביל זה אתה מפריע לי עכשיו?! )היינו בשלמא כשיש פק ,יש
לשמוע מה ה פק ,א א הכל טוב ,מה טע לא להפעיל את הדעת ולחשוב
אולי א הייתי רואה משהו אחר הייתי מבי טוב יותר(.
"תעצמו ליווה אובי דזפה לאוטותוס שידזפני לתני תפק" 224
מאהבת התלמידי האמיתית ,לא נמנע רבינו מלשלוח בחורי ש בור היה
שיתעלו יותר במקומות תורה אחרי ,זאת למרות שחלק מאות בחורי
ששלח היו ילדי טיפוחיו שנהנה מכל רגע במחיצת ,השתעשע אית וגידל
אות בלימוד ,אול מש בור היה שבמקו אחר יגדלו יותר עשה זאת.
כ מ פר הג"ר ני שלמה הכה קפל ראש ישיבת דעת אהר :כאשר הלכתי
ללמוד בישיבת פוניבז' בעידודו של רבינו ,למרות שהייתי קשור ל"קול תורה"
בלב ונפש ולא רציתי לעזוב ,א הוא המלי לי על כ והלכתי .אחרי כמה ימי
שהיה לי קשה ש ,חזרתי לירושלי ובאתי לביתו ואמרתי לו :אני לא יכול.
ואז אמר לי :אד הל ברחוב והחליק על אב ,הוא שוכב משתטח כולו על
רצפת הרחוב וחושב שעולמו חרב .אמרו לו זה רק אב קטנה .כ כל נ יונות
החיי הינ אב קטנה שנופלי מרגישי שלא יכולי ,צרי להתחזק ,לעמוד
לדרו על האב .ובעצמו ליווה אותי חזרה לאוטובו שיחזירני לבני ברק.
