Page 265 - alef

‫גאון ישרא‪ú‬‬ ‫פרק יא | עמוח ההופאה לתיב ישפאל‬

‫שאומר הלא בשולח ערו אי כזה מאכל! צורת הלבוש האוכל המ חר ומשא‬
‫ומת חקוקי בתורה‪ ,‬ג הבריות המשונות מוזכרי בתורה לברכותיה משנה‬
‫הבריות וכו' אבל דבר משונה שאינו חקוק בתורה אינו בדרכו של עול ‪ ,‬כ‬

‫לא מבשלי !‪334‬‬

‫לדיוב תרועל אב צו הבופה‬

‫רבינו ד בתשובה )מנחת שלמה ח"ב ימ ל"ד קי"ד( א מותר אחרי שהעמידו‬
‫את הפח על האש בערב שבת להקטי או להגדיל את האש לפני שבת‪ .‬ברתו‬
‫היא היות שהעמדת הפח אמורה להוות הי ח דעת מהתבשיל וכמו שכתב‬

‫הרמב" בפ"ג מהלכות שבת וממילא התע קות זו היא תירה לזה‪.‬‬
‫אמר על כ הג"ר אפרי קירשנבוי )רב קהילת "פני שמואל" בבית שמש‬
‫וראש ישיבה לצעירי ארחות משה(‪ ,‬היה מקו לפקפק ולומר שכל זמ‬
‫שהאד עשה את שהטילו עליו חז"ל‪ ,‬א שטעמ משו הי ח הדעת‪ ,‬גי‬

‫בזה ואי צור ללכת אחר טעמ ‪ ,‬אול אצל רבינו היתה התורה תורת חיי‬
‫ממילא נית לדמיי אי בשעה שהעמיד את הפח על האש‪ ,‬הכריז לעצמו‪:‬‬
‫"הריני מ יח דעתי מ התבשיל"‪ ,‬וכמוב שלאחר הכרזה כזאת‪ ,‬א היה אחר‬
‫כל מקטי או מגדיל‪ ,‬היו הדברי נראי בעיניו ההלכתיות כחוכא ואיטלולא‪.‬‬
‫וכעי מה שהיה מרגלא בפומיה בש אחרי ‪ ,‬לבאר טע המנהג בליל ה דר‬
‫לפתוח הדלת אחר האכילה ולפני הלל‪ ,‬וביאר שהטע היות שבשר פ ח נאכל‬
‫רק במקו אחד וא ור להוציא ממנו החוצה "וא כ יש לשער שכל זמ האכילה‬
‫היתה הדלת גורה שלא ישכחו ויצאו ורק אח"כ פתחוה"‪ .‬ה"יש לשער" הזה‬

‫הוא פרי דמיו של מי שהתורה אצלו היא תורת חיי ‪.‬‬

‫ירה פואי ‪ -‬כל הפואה אובו נזכפ הלכה‬

‫רבנו לא ה תפק בזה שקיי את מה שנכתב בשו"ע ובפו קי ‪ ,‬הוא חי ונש‬
‫את דבר ה' זו הלכה בכל צעד בחייו וכל דבר שנכתב בשו"ע‪ ,‬ג דבר שלא נהוג‬
‫או לא כול נוהגי לקיימו‪ ,‬או מתו חו ר תשומת לב או מתו שאינ כה‬
‫מצויי בכל דבר ודבר‪ ,‬א היות שהשליט על עצמו כל מלה ופ יק בפו קי ‪,‬‬

‫ייש אותה בכל פרטיה ודקדוקיה‪.‬‬

‫‪ .334‬ישורו ט"ו עמ' תקי"ד‪251 .‬‬