Page 272 - alef
P. 272
פרק יב | אפתע אמוב של הלכה 258
כמו כ זירז לכ שג בעלי בתי יקבעו שיעורי בהלכה כיתד בל תימוט,
כדי לדעת אי לקיי ההלכה כפשוטה ,ובפרט בהלכות שבת ,ובצעירותו מ ר
בעצמו במש כמה שני שיעור קבוע לפני בע"ב בהל שבת בביהכ"נ ב"שערי
ח ד" בי קבלת שבת לתפלת ערבית .לימי מ ר שיעור קבוע לפני בעלי בתי
והקפיד מאד על שיעור זה באופ שהיה ידוע לבני ביתו ומקורביו שביו זה
לא קובעי שמחה או אירוע ,כי רבינו לא יבטל שיעור זה.
אירע שביקר בעיר אחת והבחי שהמתפללי יושבי באפ מעשה בי מנחה
למעריב ,הוא נטל יזמה ,כינ מיד ביב השלח ולימד הלכות המצויות לפי
הבנת .והיה תמיד אומר ,מי ית ותחזור עטרה ליושנה ,מה שהיה מקובל
בעיירות בעבר ,שהיו שיעורי קבועי בכל יו להמו בית ישראל ב פרי
הקיצורי המקובלי מקדמת דנא שנתחברו ע"י גדולי ישראל כה"חיי אד "
ו"קצור שלח ערו " שנתפשט ונתחבב ביותר בישראל )ובה כמת רבנו ל פר
קצוש"ע ע דברי מ"ב ציי שלגודל התפשטות פר זה הוא נדפ י"ג פעמי
בחיי המחבר( ולו אפילו שילמדו בה שתי או שלשה הלכות קצרות בכל
יו ,לדעת את המעשה אשר יעשו .
שתב יהיה תן זוגך
וכה אמר חת רבינו ,הגאו זלמ נחמיה גולדברג בה פדו :ככל שמורי חמי
היה דבוק בכל נימי נפשו ומשועבד לד' אמות של הלכה למעשה ,ודקדק בכל
המצוות בכל פעולה ותנועה ,עד כדי כ שללא הר נוצרו אצלו שאלות למכביר
בכל חלקי ההלכה ,בה השקיע את כל כולו ,וכמו כ שאל שאלות שלא עלה
בדעתו של א אחד לחקור ולשאול ,והוא במוחו ההלכתי חשב על כ ,ולמרות
ששידד עמקי בהרבה מאד עניני ,בראש ובראשונה היה דבוק בהלכות שבת.
בנושאי רבי בהלכות שבת ,היה הוא הראשו ששידד מעמקי ב וגיותיה,
חצב והעמיד י ודותיה וכל ימיו החדיר בלב הציבור את הדקדוק והזהירות בה,
והטביע בהלכות שבת חות שאי שני לו בדורותינו ,ולא אגזי א אומר כי
בהלכות שבת לא הני יד ,מבלי לברר את ההלכה בקשר אליה.
והנה במדרש מצינו )בראשית יא .ח( שהשבת התלוננה לפני הקב"ה שלכל
הימי יש ב זוג ורק לה אי ב זוג ,אמר לה הקב"ה ישראל יהיה ב זוג ,אצל
רבינו ראינו זאת במוחש ,כל מעייניו היו נתוני תמיד לעניני השבת וממש
נראה היה כב זוגה.
