Page 291 - alef
P. 291
גאון ישראú פרק יג | הנהגוביו כפת ומופה הופאה
אשר יפזרו עבור זה הו רב והרי זה דומה להא דאי פודי את השבויי יותר
מכדי דמיה ".
לאחר כל ההתלבטויות ורוחב היק מבטו על השאלה ,ניגש לשיקול האחרו :
"א א על פי כ עומד לנגדי גודל החיזוק וההתעוררות הגדולה לעבודת
ד' שההעלאה כזו תביא לכל הציבור הגדול והחשוב של ח ידי קרלי הי"ו
בהתא פ יחד להשתטח ולהתפלל על אהלי רבותיה הגדולי כשיהיו כא
בעיה"ק ויהי בכ זיכוי הרבי לתורה ועבודת ד' ית"ש"359.
לא זלזל תשום רסק
נקודה שציינו רבי מהת"ח ,באי ביתו הקרובי .רבינו לא זלזל בפ ק של זולתו,
ג א נראה היה מופר במושכל ראשו ,ולמרות שמדר העול מי שניחו
בכשרו וב ברא ישרה והרבה ידיעות מיד דוחה ומבטל ,רבינו לא נהג כ וג
כאשר חלק על רעהו ואפילו בצורה נחרצת ,לא נמנע אמנ מלהביע את דעתו
לגופו של עני ,א לא זלזל לא רק לא באד ,אלא התייח ל ברות ולטענות
עצמ לגופו של דבר .דבר זה נכו היה ג א בעל ה ברא הנגדית היה אבר
צעיר לימי ,רבינו האזי לדברי ,ורצה לדעת בדיוק למה הוא ובר כ .
לדזק מנהגן של ישפאל
כאשר נשאל ,הא מותר לרב לדרוש כשאחוריו לארו הקודש ,כתב בתשובה
שא על פי שחלילה להקל לישב ולעמוד בצורה זו שלא במקו מצוה ,בכל
זאת פוק חזי מאי עמא דבר ,וכא באר הקודש ובירושלי גדולי וטובי
מאד בתורה וביראה עומדי מול ארו הקודש ופניה אל הע ודורשי לרבי
ולכ יכול כת"ר להמשי בעבודת הקודש שלו כשפניו כלפי הצבור ללמד
תורה ויראת הש טהורה ללא שו פקפוק.
כ טרח רבנו לחזק מנהג של ישראל ,ובפרט מנהג שהחזיקו בו רבי
וטובי .ו יפר שהגאו רבי אריה לייבוש בולחוור בעל שו"ת "ש אריה" ער
פע תשובה בעני גילוח הזק בחוה"מ והעלה בכחא דהיתרא ,אול כששלח
תשובה זו לעיונו של הגאו בעל "שואל ומשיב" השיב לו הגאו לאי ור ,ושלח
לו שוב הגאו בעל "ש אריה" אגרת ,בשאלו ,ילמדנו רבנו ,הלא מלפני כאשר
.359מפי רבי משה טוביה דינקל ' -הזכרו מבקשי תורה עמ' תק"ל277 .
