Page 348 - alef
P. 348

‫פרק יג | הנהגוביו כפת ומופה הופאה‬                                                              ‫‪334‬‬

‫בשני שלאחר מכ כאשר שמע מגדולי פו קי תימ הגאו רבי חיי כ אר‬
‫והגאו רבי יחיא אלשי )אשר רבינו העריצו מאד וכבר בצעירותו התבטא עליו‬

 ‫כאחד מגדולי הדור(‪ 460‬שהקפידו על כ רק לכתחילה ולא לעיכובא‪ ,‬הורה לה‬
                                 ‫לעשות התרת נדרי ולאכול ע כול ‪461.‬‬

‫בטר הדפ ת פר "שמירת שבת כהלכתה" כתב הג"ר שמחה בוני ולדנברג‬
‫)רב שכונת עזרת תורה( לרבינו מכתב בו ליב את ההלכות שב פר‪ ,‬בשולי‬
‫המכתב העיר‪ :‬חושבני שכדאי להו י ב ו ה פר קונטר מיוחד להעיר בכל‬
‫די שהמחבר חולק על הרמ"א לתועלת אחינו ה פרדי הי"ו‪ ,‬וג רצוי לברר‬
‫בכל די א נוהגי בזה כהמחבר או שנהגו כהאחרוני הבאי אחריו כהפר"ח‬
‫החיד"א ועוד‪ .‬והשיב לו רבנו‪ :‬קשה מאד לברר במה ה נוהגי כהב"י ובמה‬

                                           ‫לא‪ ,‬מפני ריבוי המנהגי בזה‪462.‬‬

                                                 ‫משית כהלכה‬

 ‫תלמידי רבינו הקרובי ובני ביתו ידעו היטב איזה וג של שאלות אהב וא‬
‫הערי ושמח עמ ואיזה וג שאלות פטר בקצרה ופעמי א בביקורת קלה‪.‬‬
‫לשאול בחכמה היה אצלו י וד מו ד‪ ,‬כאשר לומדי נושא ומבררי דברי‬
‫הפו קי בעני ומגיעי ל פק ברור ע ימוכי לכא ולכא ‪ ,‬זהו שואל כעני ‪,‬‬
‫שהיה מתקבל אצלו בקורת רוח והיה מתייח לשאלה כזו בכל הכובד ראש‪.‬‬
‫בר אות מלקטי שמועות‪ ,‬האומרי בלב ‪ ,‬רב פלוני פ ק כ ורב אחר פ ק‬
‫להיפ ‪ ,‬הבה ונשאל את הגרש"ז לדעת מה דעתו‪ ,‬כל אות שאלות נדושות‬
‫וידועות אשר מקופיא בלבד ידע השואל מה הרקע ההלכתי לשאלה ולא ירד‬
‫לעומק השיתי ‪ ,‬פעמי שהיה נמנע כלל מלענות ופעמי שהשיב בקצרה מאוד‬

                                                        ‫ובמעט קוצר רוח‪.‬‬
‫לרבי מתלמידיו המובחרי ששאלוהו בדבר הלכה‪ ,‬לא היה מ תפק ב"להשיב"‬
‫תשובה‪ ,‬אלא היה ג מחנ ומלמד להועיל‪ ,‬כיצד לשאול ומתי יש לשאול‬
‫וכד'‪ ,‬כשראה שהשואל לא חשב דיו לפני ששאל‪ ,‬היה אומר‪ ,‬לפני שאתה בא‬
‫לשאול תעיי בעצמ ב וגיא‪ .‬לעתי קרובות ענה תחשוב אתה‪) ,‬פע אמר‬

                                                                        ‫‪ .460‬מפי רבי מנח פרוש‪.‬‬
                                                   ‫‪ .461‬מפי רבי משה חבשוש ורבי ישראל מחפוד‪.‬‬

                                                                        ‫‪ .462‬הליכות שלמה )ש (‪.‬‬
   343   344   345   346   347   348   349   350   351   352   353