Page 350 - alef
P. 350

‫פרק יג | הנהגוביו כפת ומופה הופאה‬                                                               ‫‪336‬‬

‫לא ידעת שג רב זה שוהה כא … באת איפוא אלי… נכנ שנינו לחדר אחר‬
 ‫ונברר ש את השאלה…'‪ .‬לאחר שנכנ ו לחדר אמר הרב לרבינו‪' :‬בטח את‬

‫מתפלאי ‪ ,‬מפני מה נהגתי כפי שנהגתי? כשנכנ ת הבנתי שבאת אלי בכדי‬
‫לברר עני הלכתי חמור‪ ,‬והיות ולפעמי בהלכה למעשה יש צור להקל בשעת‬
‫הדחק‪ ,‬עדי לעשות זאת בארבע עיני ותו לא‪ .‬שכ א יתפר הפ ק בקרב‬
‫הציבור‪ ,‬עלולי אחרי להקיש משאלה זו לשאלות אחרות‪ ,‬ולכ העדפתי‬

                                      ‫שנלב את שאלה זו בארבע עיני ‪466.‬‬
‫אגב‪ ,‬היה מ פר על הצמאו של הרב מטשעבי לליבו הלכה‪ ,‬שפע דיבר‬
‫איתו על הנושא של חליבה בשבת ובתו דבריו הזכיר מה שכותב החזו"א‬

 ‫בנידו זה‪ .‬למרות שהדבר לא היה להטשעבינר נוגע למעשה אז‪ ,‬ביקשו א‬
‫יוכל לבא איתו עכשיו לביתו לראות את הדברי בתו ה פר‪ ,‬ואכ ‪ ,‬הוא לא‬
‫ה תפק בזה שיביא לו את ה פר למחרת כשיפגשו וכד' אלא בא איתו לביתו‬

                                                        ‫לעיי בתו ה פר‪.‬‬

                          ‫נהיגה תפכת צפיכה אב מלא הצלילוב‬

‫הגיע אליו נכה שקיבל מהמדינה רכב חינ ולימודי רשיו להקל על התנידותו‪,‬‬
‫רבינו הורה לו שלא לנהוג וטע לו שנהיגה צריכה את מלא הריכוז והיות‬
‫שנכותו פגעה בבריאותו הכללית‪) ,‬רבינו הכיר היטב את מצבו הרפואי( חושש‬
‫הוא שלא כדאי שינהג‪ ,‬למרות שהדבר יכול להקל עליו‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬נהיגה ברכב‬

                                              ‫צריכה את מלא הצלילות‪467.‬‬
 ‫רבינו הזהיר מאד להשמר שלא להכנ ל כנה‪ .‬מ פר הרה"ג רבי אפרי‬
‫לנדא‪ ,‬הלכתי איתו פע ברחובות שערי ח ד‪ ,‬לפתע שמע קול גלגלי אוטו‬
‫מאחורינו‪ ,‬וברחוב זה לא היה מדרכה‪ ,‬ותפ ני בשרוולי בכח ומשכני הצדה‬
‫ואמר לי בצחות‪ :‬יעבור ואל יהרג !!‪ .‬דער אוטו זאל אריבער פאר' או דו‬

                                        ‫זאל ט נישט גיהארגט ווערי ח"ו‪.‬‬

                                            ‫"חפוש וקתל שכפ"‬

 ‫באחת ממדינות ארה"ב אירע שנולדו תאומות מחוברות והיה החיבור בלבבות‪ ,‬כ‬

                                                                    ‫‪ .466‬המאור הגדול עמ' קכ"ד‪.‬‬
                                                                  ‫‪ .467‬מפי רבי יהושע העשיל זית‪.‬‬
   345   346   347   348   349   350   351   352   353   354   355