Page 351 - alef
P. 351
גאון ישראú פרק יג | הנהגוביו כפת ומופה הופאה
שלאחת מה היה לב של והיה מחובר לו חצי לב של אחותה ,ולא הייתה לה
אפשרות לחיות באופ זה כלל ,ואמרו הרופאי שיש תקוה להצלת חיי האחות
ע הלב השל ,ע"י שיחתכו ממנה את אחותה בעלת חצי הלב ,ונשאלה שאלה
בביהמ"ד אי שרי למיעבד הכי ולעשות הריגה בידי ע"מ להציל את השניה.
הגאו רבי משה פיינשטיי שלפתחו הגיעה השאלה התלבט מאד וה תגר
בביתו כעשרה ימי ולב ו הורה להיתר מדי רוד ,שהרי ע"י שהיתה מחוברת
ויונקת מד ליבה של אחותה הרי היא בגדר רוד ומותר לכתחילה להורגה.
רבינו ה ביר אז שהגרמ"פ ה תפק הא יש לדו את האחות ע חצי הלב
כנפש שאינה גמורה כיו שכל חיותה רק ע"י אחותה והרי הוא כעובר שמותר
להרגו כיו דאינו נפש גמור .והכרעתו היתה דאינו נפש גמור שהרי א דמשמיא
קא רדפו ליה ,כבר ה ביר הגר"ח אלאוויציק בהל' רוצח ושמירת נפש )פ"א
ה"ט( ש ברא זו מועילה רק להפקיע חיוב דרוד אבל העובר דלאו נפש גמור
הוא ודי בדי הצלת הנרד עצמו להרגו הוי רוד הג דמשמיא רדפו ליה ובעלת
חצי הלב לא נחשבת בעלת נפש גמור ודינה כדי עובר דדי רוד לה למרות
ה ברא דמשמיא קרדפו לה .הו י רבינו ואמר שיש להתבונ לש מה ברא
הקב"ה כזאת בריאה ,הרי לאחר הניתוח חייתה בעלת הלב השל רק כמה
ימי בודדי ומתה מזיהו ,אלא כל המטרה היתה כדי שית הגרמ"פ דעתו
על אופ זה וכעי "דרוש וקבל שכר" ,מבהיל468.
.468מפי כתבו של ראש ישיבת פוניבז' רבי ברו דב פובר קי ,בד קדש ח"ד י' נד337 .
