Page 353 - alef
P. 353

‫פרק יד | אתיפ הפועים‬

                                        ‫מכו עליו בהלכה ברמה כזו שאמרו שב וגיא‬
                                        ‫שרבינו ליב ובירר הוא ברור לא פחות‬
                                        ‫מגאו עצו מ ויי שהיה בירושלי והיה‬
                                        ‫מרא דכוליה תלמודא ושימש בהוראה עוד‬
                                        ‫בטר רבינו נולד וכול ה תמכו עליו‪472.‬‬
                                        ‫כבר הובא לעיל בהרחבה על הערכת רבותיו‬
                                        ‫העצומה ועוד מגדולי הדור לרבינו‪ ,‬ונביא‬

                                                               ‫כא עוד בעני זה‪.‬‬

                                        ‫הגפי"ז סאלאוויציק‪:‬‬                                          ‫‪12‬‬
                                           ‫"גחול אבה מאח"‬

                                        ‫בחודש שבט תש"א כאשר עלה ארי מבבל‪,‬‬
                                        ‫הרב מברי ק הגרי"ז הלוי אלאוויציק הגיע‬
                                        ‫ירושלימה‪ .‬השכי רבינו לפתחו כמה וכמה‬
                                        ‫פעמי הגיע לדבר איתו בלימוד‪ .‬הרב התפעל‬
                                        ‫מאד מישרות שכלו ולמדנותו וכיבדו בכבוד‬
                                        ‫עצו ‪ .‬עד כדי כ כיבדו שרבינו הרגיש לא‬
‫חות ע גדולי הדור על הכרוז נגד גיו בנות‬  ‫בנוח להגיע בקביעות לביתו‪ ,‬שכ לא יכל‬

            ‫ל בול את מה שראה כבזיו כבוד התורה‪ ,‬שהרב יכבדנו כל כ ‪ ,‬ומשו כ‬
                                        ‫מיעט להכנ אליו למרות שהשתוקק לכ ‪.‬‬

‫גאון ישרא‪ú‬‬   ‫למרות זאת‪ ,‬כמה וכמה פעמי שלח הרב את בני ביתו לשאול ולדבר ע‬
            ‫רבינו בעניני הלכה שוני ‪ ,‬בפרט בעניני זרעי ומצוות התלויות באר ‪ .‬בפרט‬
            ‫היה לרבינו קשר ידידות מופלג ע ב הגרי"ז‪ ,‬ראש ישיבת ברי ק הגאו רבי‬
            ‫משול דוד הלוי‪ ,‬שהיה מגיע פעמי רבות לבית רבינו לדבר איתו בלימוד וכ‬
            ‫הגיע לבקרו במועדי ולפעמי רבינו השיב לו ביקור )בפרט כאשר חמותו הגיע‬

             ‫לביתו שהיתה ג מחותנת של רבינו( וכאשר נפגשו רבינו והגרמ"ד ניכרה לכול‬
            ‫ידידות הנפש ששררה ביניה ‪ 473.‬לפני שמחות בביתו היה עולה לרבינו להזמינו‬

                                ‫‪ .472‬מפי רבי שמחה בונ לייזרזו בש כ"ק אדמו"ר רבי דוד מראחמ טריווקא‪.‬‬
               ‫‪ .473‬אגב‪ ,‬יפר רבי משול דוד‪ ,‬שכידוע אביו היה מקפיד מאד שילדיו יתחברו רק ע ילדי‬

‫ובחורי טובי ממשפחות שאי שו חשש שיתקלקלו במשהו ביראת שמי ‪ ,‬וכאשר ב רבינו ‪339‬‬
   348   349   350   351   352   353   354   355   356   357   358