Page 355 - alef
P. 355

‫גאון ישרא‪ú‬‬                                                                       ‫פרק יד | אתיפ הפועים‬

                                               ‫הגפא"י רינקל רונה תשאלה לפתינו‬

                    ‫בעת שהגאו רבי אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר ישב שבעה על פטירת‬
                    ‫זוגתו הרבנית ע"ה בחודש תשרי תשי"ט נכנ רבינו לנחמו‪ .‬ישב ש הרב‬
                    ‫מברי ק ובדיוק נכח ש אחד משרי המזרחי‪ .‬היה זה בעיצומה של מלחמתו‬
                    ‫של הרב מברי ק כנגד רעיו כינו ה נהדרי והקמת משכנו והרב מברי ק‬

                      ‫דיבר איתו בחריפות‪ .‬והיות שהיה צפו מאד רצה רבינו לנח ולצאת‪ ,‬אול‬
                    ‫הגרא"י תפ ו בידו ו ימ לו להשאר ולא לצאת‪ ,‬וכ עשה שהמתי ‪ .‬כשיצא הרב‬
                     ‫מברי ק ועוד מנחמי ‪ ,‬שאל הגרא"י את רבינו‪" ,‬וא דאר אי ענטפעכרע‬

                      ‫די מנחמי "‪" ,‬מה אני צרי לענות למנחמיי?" השיב לו רבינו שיאמר כנגד‬
                      ‫אמ ‪ .‬נראה היה לרבינו שהוא ציפה לתשובה אחרת ורבינו לא הבי למה‪476.‬‬

                    ‫הגה"צ פ"א לוריאן‪ :‬אני מברלל להיוב תמדיצבם תעלמא חאבי‬

                    ‫המשגיח המפור הגה"צ רבי אליהו לופיא שריד תלמידי ה בא מקל ‪ ,‬היה גר‬
                    ‫ב ו ימיו בבית בתו הרבנית פינ קי בשכונת בית וג ‪ ,‬והיה מתפלל בישיבת קול‬

                      ‫תורה וש הכיר את רבינו‪ 477‬ואת המשגיח הגה"צ רבי גדליה אייזמ והעריצ‬
                    ‫בצורה מופלגת‪ ,‬עד שראה בה אנשי שלמי לגמרי‪ .‬ו יפר נכדו הרה"צ רבי‬
                    ‫הערשל קליי שרבי אליהו אמר לה כמה וכמה פעמי אני מתפלל שאזכה‬

                                ‫להיות במחיצת של רבי שלמה זלמ ורבי גדליה בעלמא דאתי‪.‬‬

                                         ‫הגפ"י אתפמסקי יוצא מגחפו לכתוח פתינו‬

                    ‫הערצה רבה נודעה לו מהגאו רבי יחזקאל אברמ קי בעל ה"חזו יחזקאל"‬
                    ‫שהיה גר ב מיכות לישיבה וא מו ר בה במש שני שיעורי כלליי ‪ ,‬ובני‬
                    ‫הישיבה היו מ תופפי בצילו ומתבונני באורחותיו וכשהיו שואלי אותו‬

                                   ‫‪ .476‬תפארת בני ח"ג עמ' רע"ט מפי חת רבינו רי"א טרגר וכ ארחות שלמה עמ' מ"ז‪.‬‬
                        ‫‪ .477‬ומעניי לציי את השימוש חכמי שתמיד עמד לנגד עיני רבינו‪ ,‬שכאשר פגש רבינו ברבי‬
                        ‫אליהו‪ ,‬וידע שהוא שריד לתלמידי ה בא מקל תלמידו הגדול של רבי ישראל מ אלנט‪ ,‬ביקש‬

                         ‫לברר אצלו את השמועה שכאשר נאלצו פע לאכול ביו הכיפורי מחמת מגיפה עשה הגרי"‬
                        ‫קידוש‪ ,‬שמועה תמוהה בהתחשב בזה שהמג"א פו ק ) י' תרי"ח( שחולה שאוכל ביוה"כ לא‬
                        ‫מקדש ולא שמענו מי שיחלוק‪ .‬כששמע זאת רבי אליהו אמר לו שידוע לו בבירור שהגרי" כלל‬

          ‫לא אכל אז‪ ,‬ורבינו שמח לשמוע את הפירכה על השמועה הלא נכונה‪341 .‬‬
   350   351   352   353   354   355   356   357   358   359   360