Page 363 - alef
P. 363
גאון ישראú פרק יד | אתיפ הפועים
הושל באול ,וחיי באמרו איזה כבוד הוא זה שה הושל בכינו בחירות,
מה ג שזה לא היה ולא נברא ,אול ,אמר לה יודעי את מהו כבוד אמיתי
שהרגשתי פע ,היה זה כשישבתי בביתי בטר היה לי מכשיר טלפו ,וקראו
לי בדחיפות ,באמר שהגאו רבי משה פיינשטיי ממתי לי על קו הטלפו
)שהשיחות מחו"ל היו אז יקרות מאד( אז הרגשתי כבוד כאשר גאו מופלג
כמותו מדבר איתי בהלכה ,זהו כבוד התורה.
יפר הג"ר אפרי גרינבלט )גאב"ד ממפי ( ,שפע הונחה שאלה קשה מלונדו
על שולחנ של שני פו קי הדור ,רבינו והגרי"ש אלישיב ובתו הדיו ביניה
החליטו שניה כאחד ,כי ההכרעה בשאלה בוכה כזו תוכל להיפתר רק על
שולחנו של רבי משה שהוא ה"בר מכא" בדורנו לדו בענייני בוכי כאלו.
"גחול מפתן שמו"
בתשובה שכותב אליו רבינו )מנחת שלמה ח"א ימ ו'( כותב רבינו "לגאו
ישראל והדרו ,גדול מרב שמו" ,ופע כשדיברו במחיצתו על התואר "שר
התורה" הנמצא בלשו רבותינו גדולי הדורות ,אמר רבינו שתואר זה ראוי רק
למי שבכוחו להכריע בשאלות חדשות מתו וגיות הש" עצמ ,ואמר אז:
בדורינו נית לכנות כ"שר התורה" את הגאו רבי משה495.
עד כמה היה כבודו גדול בעיניו שכאשר פר פע מאמר בירחו במוריה
לחלוק על דעת רבי משה שהתיר לרופא שנקרא לחולה מ וכ לחזור לביתו ע"י
חילול שבת מפני שיש לחוש שיתרשל מלבוא פע אחרת ,ודעת רבינו היתה
לאי ור )נדפ במנחת שלמה קמא י ח( הקדי רבנו לתשובתו וכתב כהאי
לישנא :היות ונדפ ב פר החשוב והמפור "אגרות משה" )ח"ד או"ח י'
פ'( פ ק הלכה בעני זה מהאי גאו וצדיק מפור ,הקב"ה יארי ימיו ושנותיו
בטוב ובנעימי והדברי נוגעי למלאכות דאורייתא בשבת ,הנני מפר מאמר
זה לאחר שהגאו הנ"ל שליט"א נת לי רשות על כ ] .רבינו אמר לבני ביתו
שבאמת הוא לא בא להכתיר בתארי ושבחי את הגאו רבי משה ,אלא מכיו
שבא בדבריו לא ור את אשר התיר ,חשש פ יחשב הדבר לפגיעה כלשהי ח"ו
בער יראתו וצדקתו ,ולכ הכתירו כא בתואר גאו וצדיק מפור [.
אירע פע כשעבר רבינו על גליונות ה"שמירת שבת כהלכתה" ונכתב ש
.495הליכות שלמה -תפלה פרק י"ט .וכ ש בכר א' מועדי עמ' שמ"ו349 .
