Page 372 - alef

‫פרק יד | אתיפ הפועים‬

‫אי ור רחיצה וכיבו ועוד‪ ,‬וא"כ מדוע בימי השבעה‬
‫אי אי ור לאכול בשר ולשתות יי ובתשעת הימי‬
‫יש אי ור לאכול בשר ולשתות יי ?!‬

‫ותיר שבאבלות יחיד‪ ,‬הרי מתו מוטל לפניו‪ ,‬ולכ‬
‫תכלית האבלות היא להוציאו ממצב שבו הוא נמצא‬
‫ולעודדו ולחזקו‪ ,‬ולכ מקיימי בו מאמר הכתוב )משלי‬
‫לא‪ ,‬ו( "תנו שכר לאובד ויי למרי נפש"‪ ,‬ואילו בתשעת‬
‫הימי תפקידנו באבלותינו הוא להכנ בהדרגה אל‬
‫ההרגשה של האבילות על חורב בית המקדש‪ ,‬ולכ‬
‫כדי להכנ אל האבילות צרי להמנע מלאכול בשר‬
‫ויי ‪ ,‬פה בבית שמרגישי היטב את האבילות‪ ,‬יש‬
‫להתעודד ולשמוח וכ כבודו שדעתו מטורפת על‬
‫התורה יכול ג ללמוד‪ ,‬והביא שכ נהג הרוגצ'ובר‪.‬‬

‫בנו של הגרב"צ יבלחט"א הגאו רבי אליהו למד‬ ‫ע רבי ב ציו אבא שאול‬
‫אצל רבינו בישיבת "קול תורה"‪ ,‬וכשהיה מגיע הביתה‬
‫לא הרשה לו אביו לפתוח בקבוקי שתיה ע מכ ה מפח בשבת‪ ,‬למרות שהוא‬
‫עצמו התיר זאת מכל וכל‪ ,‬א כשבא הב רבי אליהו לשהות במחיצתו בשבת‬
‫א ר עליו לפתוח זאת‪ ,‬באומרו אתה לא תפתח‪ ,‬כי הרבי של הגרש"ז או ר‪,‬‬
‫אני אפתח בעבור ‪.‬‬

‫כיוצא בזה יפר הרה"ג רבי יו חי טהרני שנכח פע בשמחת ברית בה‬
‫השתתפו רבינו והגרב"צ‪ ,‬וניגש אז לשאול שאלה בהלכה את הגרב"צ‪ ,‬א הוא‬

‫ירב לענות והראה באצבעו על רבינו )שעמד במרחק ניכר ממנו( ולא ה כי‬
‫להורות במקו שרבינו נמצא בו‪.‬‬

‫רוסק החופ הגאון פתי יוסף שלום אלישית‬ ‫‪358‬‬

‫ידידות עזה והערצה הדדית מופלאה ונדירה שררה בי רבינו להגאו רבי יו‬
‫שלו אלישיב‪ ,‬לימי נעשו מחותני כאשר ב רבינו יבדלחט"א הגאו רבי‬
‫עזריאל נכנ לבית הגרי"ש כחת לבתו הרבנית לאה‪ .‬יצויי שרבינו היה ב גילו‬

‫של הגרי"ש שנולדו באותה שנה וא נישאו בהפרש ימי בודדי ‪.‬‬
‫למע האמת‪ ,‬אבי רבינו הגרחי"ל היה ידיד נפש של אבי הגרי"ש הגאו רבי‬