Page 376 - alef
P. 376
פרק יד | אתיפ הפועים 362
תמונה של רבינו) .למרות שכל הגדולי האחרי שתלו ש היו של גדולי דור
העבר ולא גדולי דורו ,וג מגדולי דורות עברו ,תלה רק את המובהקי ביותר(.
כעשור אחרי פטירתו הזכיר הגרי"ש את רבינו במכתב מ ויי ,והתלבט
בחשיבות התואר שיכתוב אודותיו .נינו רבי משה ישראלזו שאלו ,הרי הגרש"ז
כבר אינו חי ואינו צרי זאת ,ומאי נפק"מ ,נענה הגרי"ש" :הוא לא צרי זאת,
א אני צרי זאת".
גם אם ירסוק מבוך שינה ניבן לסמוך עליו תשלימוב
ההערצה ההדדית היתה עצומה .הגרי"ש היה בור שרבינו הוא גדול הדור אליו
ראוי להפנות הכרעות הלכתיות ,ולמרות שכדרכה של תורה היו נושאי שחלקו
אהדדי בהלכה ,מ עליו לגמרי מגיל צעיר מאד והיה שולח אליו כשלא יכל
לענות ,לרבות דברי הנוגעי אליו עצמו522.
ישנה תשובה ידועה של הגרי"ש )נדפ ה בקוב בית דוד ,חולו עמ" וכה(
לגבי דינו של חרש שאינו שומע ואינו מדבר ולמד לדבר ,מה דינו לגבי חיוב
במצוות ודיני "ב דעת" ,תשובה זו הכתה גלי רבי בשעתה בהכרעתו בעני
חדש שהתחדש בדורות האחרוני .את תשובה זו הפנה אליו מחותנו הגאו
ה טייפלר .לפני שהדפי תשובה זו ביקש הגרי"ש מחתנו הגאו רבי יצחק
זילברשטיי שלמרות שזה מה שנראה לו עצמו נכו להלכה ,בכל זאת ,אי
ברצונו לפ וק בזה למעשה עד שידונו בזה רבנ דפקיעי שמייהו ,ושאלו למי
כוונתו ,ואמר שישאלו את רבינו ,ורק משה כי רבינו לנכתב ה כי הגרי"ש
שהיא תודפ .
כ היה ג באחד הימי כשפנה אל הגרי"ש אב לילדה כבדת שמיעה שנזקקה
להרכיב לאוזניה מכשיר שמיעה ,והתעוררה שאלה הא מותר לדבר אליה בשבת
בעת שהיא מרכיבה אותו על אוזניה .האב העלה את העניי בפני הגרי"ש,
כשהוא מדגיש את העובדה שרק בשבת יש לו פנאי לשבת בחברת בתו ולשוחח
עימה בצוותא ,דבר חשוב מאוד להתפתחותה ולהתקדמותה ,ובשל כ עולה
השאלה ,הא מותר לו לשוחח ע בתו חר הבעיה ההלכתית הנעוצה בדבר.
.522כ היה מ פר רבי יהודה שטר ברג מותיקי תלמידי הגרי"ש ויו"ר הועד הכללי ,שכאשר נ תלק
אביו של הגרי"ש והתפתח די ודברי מי יאמר את השיעור בנו הגרי"ש או מגיד שיעור חשוב
אחר שאמר אז .שלח הגרי"ש אל רבינו ואמר שמה שיפ וק זה מה שיהיה.
